שאלה
שלום וברכה,
אני מובטלת כרגע ומקבלת דמי אבטלה.
יש לי נטיה "לפזר" כספים לאנשים סביבי שצריכים כסף, ותמיד אני מגדירה את זה כמעשר. יוצא שהמעשרות שאני מחלקת הרבה יותר גבוהים מ-10 אחוז. לצד זאת, חשבון הבנק שלי במינוס.
השאלות:
1. האם יש איסור הלכתי לתת מעבר ל-10 אחוזים?
2. מה ה"מקסימום" שההלכה מתירה לתת?
3. האם בתור מובטלת, שנמצאת במינוס, אני צריכה לתת מעשר?
תודה!
תשובה
בעזה"י
שלום,
נתחיל מהסוף, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה מחוייב במצוות הצדקה ועליו לתת.
מנהג ישראל הוא לתת מעשר מן הכספים שאדם מרוויח (לא מן ההון שיש לו- אלא ממה שהוא מרוויח).
אמנם אין הלכה של עשירית דווקא, אך כך המנהג.
המקסימום בנתינה- חל איסור לתת סכומים כאלה שיגרמו לך עצמך להיות נזקקת, כלומר יפגעו ברמת החיים האופטימלית של האדם ולא יאפשרו להתפרנס בכבוד.
שורה תחתונה במקרה שלך:
לאור העובדה שאת מובטלת כרגע (ויהי רצון שהקב"ה ישלח לך פרנסתך בעיתה בקרוב) כדאי שתמנעי מפיזור לא מבוקר של צדקה.
ניכר שהמצווה הזאת יקרה בעיניך ואת אוחזת בה- וזה טוב אך עליך לוודא שאת (ובני ביתך) לא מגיעים למצב שאין כסף לקנות את הדברים הבסיסיים. (לא רק המינימום- אבל גם לא צריך להתפרע).
לכן עשי חישוב, אם הגיוני וכלכלי מבחינתך לתת מעשר עשירית ממה שאת מקבלת- שימי בצד את הכסף ותוציאי אך ורק אותו.
אל תתבישי להגיד "מצטערת, כרגע אינני נותנת" או "כרגע אני לא יכולה לתת" אני מבטיח לך שמתרימים שומעים את זה הרבה...
אם אינך יכולה לתת עשירית- תני פחות, העיקר שתתני משהו והעיקר שאת עצמך לא תרגישי מחסור בדברים הבסיסיים.
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם