שאלה
יש לי חבר כיום והוא חייל בן 20.הוא מאוד קשור למשפחה שלו ולהוריו. ואני מכבדת את זה, זה אף פעם לא הפריע לי עוד יותר שאני אוהבת את ההורים שלו. עכשיו ההורים שלי הם גרושים ואבי התחתן שוב.(כך אנו מכירים כי אשתו היא דודה של חבר שלי). אז זה עושה אותנו לבני דודים חורגים.
שנינו דתיים והמערכת היחסים שלנו לא נוגדת את חוקי התורה. הבעיה היא שההורים שלו שמעו ממישהו שהבית שבו גדלתי לא היה הכי קל והחיים שאני עברתי לא היו הכי מאירים.ובגלל זה אנחנו לא צריכים להיות ביחד כי אם אנו נתחתן אז אני אחזור על דפוסי ההתנהגות שראיתי בבית ואז גם אנחנו נתגרש.ז''א הם שוללים אותי מלכתחילה מלהיות איתו בגלל שההורים שלי גרושים.(ולא בגלל שאני לא דתייה מספיק או כל סיבה אחרת שתלויה בי)ובגלל שדעת הוריו נורא חשובה לו ובגלל הלחץ הנורא שמופעל עליו כל שבת כשהוא חוזר הביתה נפרדנו כבר פעם אחת למרות שעדיין שררה אהבה בינינו. ולפני כחודש חזרנו שוב כי אנחנו אוהבים אחד את השני. והוא סיפר זאת לאימו והיא טענה שיעשה מה שטוב לו, אבל הוא יודע שזה מפריע לה מאוד וגם אני. השאלה שלי האם זה מצידי אנוכיות להיות איתו כי הוא עובר על כיבוד אב ואם כשאנחנו ביחד?
והאם מצד ההלכה אנחנו בכלל צריכים להיות ביחד אם ההורים שלי גרושים כי שמעתי גם מרצה אחד שאמר שכל מי שההורים שלו גרושים גם הוא עתיד להתגרש ולא יצליח לבנות בית בישראל כמו שצריך.
מה אני אמורה לעשות עם הספקות והחששות של חבר שלי- כי אני יודעת שקשה לו להתמודד מול אימו.
בבקשה תעזור לי כי הנושא הזה מאוד מאוד קשה לי ואני חייבת דיעה אוביקטיבית מרב.
תשובה
שלום רב:
אני מכיר הרבה ילדים להורים גרושים שהצליחו להקים בתים יפים מאוד ומוצלחים מאוד ולא חולמים בכלל על אפשרות של גירושים ולכן אין כאן בכלל מקום להכללה.
אינני יודע את סיבת הגירושין של הוריך אבל ברור לי שתעשי כל מאמץ לבנות את ביתך בצורה שונה ממה שראית בנקודה הזאת ע"מ שהבניין יהיה בריא ונצחי.
חזקי ואמצי ואל תיבהלי.
מיכאל ברום.