שאלה
שלום רב!
רציתי לשאול:
התורה אמרה להתייחס בכבוד לגר אז למה אנחנו מסווגים אותו בתור סוג ב'?!?
הרי היה לו קשה.הוא עזב משפחה גויה ובגלל שידע שהדת שלנו היא הדת האמיתית התגייר.
ואנחנו במקום להעריך אותו מזלזלים בו.
ונגיד בשידוכין אז הגר ישודך לבת שהיא או לא כל-כך דתיה, ואו ששיש לה פגם גופני(ז"א עיוורת וכו').
האם אתה חושב שזה נכון שבת יהודיה "ללא פגם" לא תרצה להתחתן עם גר בגלל מוצאו????????
אני מקווה שלא.
אני וחברה שלי התווכחנו בקשר למעמד הגר אני מאוד אשמח אם תוכל לעזור לי להסביר לה כמה זה שגוי.
מקווה שתחזיר לי תשובה מהירה.
תודה מראש,
----
תשובה
אינני יודע מאיזו חברה מגיעה השואלת, אך לדעתי התמונה אותה היא מציירת היא באמת תמונת מצב בעייתית ביותר ושגויה.
אמת, התורה מצווה לאהוב את הגר ולקרבו, להתיחס אליו בשויון גמור ובטח ובטח שלא להזכיר לו את עברו הנכרי, דבר האסור מדאורייתא 'וגר לא תונה'.
באמת, הנורמות המתוארות בשאלה הינן נורמות פסולות בכל קנה מידה אפשרי - הן מבחינה מוסרית, הן מבחינה מידותית, והן מן הבחינה ההלכתית הפשוטה.
צריך לקרב את הגרים, להתיחס אליהם כאל צדיקים גדולים ומעולים (במידה והם גרי-צדק). דווקא הגר צריך לזכות לשידוך המכובד ביותר והראוי ביותר בשל גודל מעלתו.
עקיבא
(המשיב אינו רב)