שאלה
לרב שלום.
אבקש מראש את סליחתך אם דברי ישמעו עויינים במקצת, לא זו הכוונה אלא הכל מתוך סערת רגשות.
אני בוגרת אולפנה ובוגרת מדרשה, אבא שלי רב ואמא שלי מחנכת בישראל. ממוצעת להפליא.
במשך כל שנותיי הבוגרות כמעט, היו לי שאלות שלא מצאתי את המקום לשאול אותם והיום, עם התעוררות עניין ה"הדרת נשים", התעורר אצלי העניין בשנית ואזרתי אומץ לשאול מס' שאלות.
חיפשתי באינטרנט שו"תים לגבי ירושת אישה, פסילת אישה לעדות ועוד. התשובות שמצאתי לגמרי לא סיפקו אותי. תמיד יש לי הרגשה שמנסים להגיד- פעם זה היה ככה והיום זה אחרת. אני מקבלת את האמרה אבל מה עם זה שהתורה היא נצחית? איפה הנצח פה? מעבר לכך- בתור יהודים אנחנו תמיד מתגאים באמות המוסר שלנו. אם היינו כל כך מוסריים, או אם היהדות היא באמת כזאת דת מכבדת ומוקירה, איך קורה שאישה נפסלת לעדות? גם אם באותם זמנים נשים לא ידעו קרוא וכתוב- כיצד בכלל נוצר מצב כזה? ולהגיד שבגלל שאשה לא מבינה היא כמו ילד קטן? זאת התבטאות הזויה בעיני. ובכלל, היהדות היא זו שהיתה אמורה להוביל מהלך של לימוד נשים! מתוך החשיבות של הידע והלימוד- הרי זה חלק מתורה!
יש לי תחושה, ואני בטוחה שנשים רבות חושבות כמוני, שבגלל שהדמויות המשמעותיות כרגע ביהדות הם גברים, חסרה קצת תשומת לב לנקודות האלה.
למה אני, בתור יהודיה מאמינה, אמורה להרגיש קיפוח? אני לא פמינסטית, אני לא חושבת שצריך להיות שוויון כללי- אבל מבחינת זכויות? ודאי לי שכן!
בקשר לירושת אישה- זה קצת מתחבר למה שאמרתי קודם- איך קורה מצב כזה? בסדר, הבנתי, הגבר היה האחראי על הכלכלה. הבנתי. איכשהוא, זה עדיין מרגיש לי מסריח. אני מצטערת.
ואם זה היה ככה והיום זה לא ככה וכל זה- למה ההלכה לא משתנה? בגלל שאין רב שאמיץ מספיק כדי לעשות מהלך כזה?
לאורך כל שנות התבגרותי אני נתקלת פעמים רבות באפליות שכאלה. כן, לא נעים לי שהדת שאני מאמינה בה מפלה אותי ואני מרגישה צורך לקבל תשובות.
הלוואי הלוואי הלוואי שתהיה לרב תשובה אמיתית וכנה בשבילי, תשובה רציונאלית והוגנת. נכון שאני אשה, אבל אני בהחלט מסוגלת להבין. ואם לא, אני אשאל שוב.
תודה רבה לרב וסליחה על האירוך... ישב על ליבי.
אודה על תשובה מהירה, עד כמה שניתן.
תשובה
בסד
שלום רב.
אי אפשר לדבר היום בירצינות אם ההרגשה שלך היא קיפוח..אז לא מדברים בשכל אלה מדברים על הרגש שלך ואת זה אני לךא מעונין לשנות..
אני מעונין ללמוד איתך את המקורות בראש פתוח ורק אז להסיק מסקנות..
למשל ["בינה יתרה ניתנה באישה יותר מבאיש."]
זו עובדה או סתם מילים?מה ההשלכות המעשיות של זה ?איך ההלכה מתיחסת לכך?ומה עם ההלכה ,"חיב אדם לכבד את אישתו יותר מגופו"? האם זה קיפוח?
אז כשתרגעי ותחשבי בשכל נוכל לדבר.
למשל את ענין ה"עדות" הסביר מורנו הרב אליהו זצ"ל.כי העמידה ליד שולחן העדים היא בדרך כלל מבזה מביכה ולפעמים משפילה במיוחד לנוכח חקירה נגדית של ה"צד השני". לכן מנעו חכמים מהאישה לעמוד במצב מביך [משום כבודה.]ולא חלילה מרצון לקפח. כי הרי ההלכה כן מתירה קבלת עדות של אישה כמו שכתוב בשולחן ערוך בדיני עגונות למשל.
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם