שאלה
"מעין עולם הבא"
שלום, אני בת 16 והכי צעירה אחרי 5 אחים. כל אחד מאחיי הוא שונה ומיוחד מהשני...
אחד נשוי ודתי ב"ה, השני בכלל לא גר בארץ וחי עם חברה לא יהודיה, השלישית גם לא כ"כ דתיה, הרביעי פעם ככה ופעם ככה והאחרון לפני התחזק בשנה-שנתיים האחרונות.
ההורים שלי לא דתיים וגם לא ממש חילוניים. הם גידלו אותנו בתור משפחה 'מסורתית', ולכן כל אחד מאחיי בחר לו את הדרך שנראתה לו.
אני אישית עוד לא החלטתי מה תהיה דרכי, אבל אני כרגע מתקרבת יותר לדת מאשר לחיים החילוניים.
הייתי רוצה לשמור שבת אבל זה קשה מאוד כי בבית ההורים שלי לא כ"כ שומרים, ז"א הם לא מפריעים לאחי לשמור אבל לא ממש עוזרים. הם משתדלים לא להדליק טלוויזיה לידו וכל מיני דברים כאלה. אבל האמת דיי משעמם לי, חוץ משבתות שבהן אחי הגדול ואשתו באים לבקר.
חלק מהשבת אני מבלה בסניף של בנ"ע, אבל שאר הזמן פשוט אין לי מה לעשות.
ודיברתי עם מישהו על זה והוא אמר לי ששבת אמורה להיות 'שבת מנוחה' אבל אני בכלל לא מבינה מה הבעיה בלשבת לראות טלוויזיה או ללכת לים אם זאת מנוחה בשבילי? ובכלל, שבת אמורה להיות 'מעין עולם הבא' והיו כמה שבתות שכן הצלחתי לשמור אבל לא הרגשתי כ"כ הרגשה מיוחדת..
וגם אותו אחד שדיברתי איתו שאל אותי אם אני בכלל מאמינה והאמת אני לא לגמרי בטוחה אבל נראה לי שכן, והוא שאל אם אני מאמינה אז למה אני פשוט לא מקיימת את השבת בתור ציווי של הקב"ה וזהו? התשובה שלי- קשה לי לעשות משהו כל עוד אני לא מבינה את הרעיון העומד מאחוריו (אני יכולה לנסות אבל זה קשה וזה לא יעבוד, אני בטוחה) וחוץ מזה שהוא אמר לי שאם אני מאמינה אני צריכה לשמור בשביל ה', שהרי הוא עושה הרבה דברים בשבילי וזה כמו תודה בשבילו.. אבל בכלל- עצם זה שאני אשמור שבת תעזור לו במשהו?? מזה משנה לקב"ה אם אני אשמור שבת או לא?.. וחוץ מזה לפני שאני שותה\אוכלת אני משתדלת תמיד לברך כי זה באמת כמו לומר תודה, וכשאני קמה בבוקר אני משתדלת לומר "מודה אני" ולהתפלל מאותה סיבה, אבל למה דווקא שבת? ולמה דווקא ההלכות שחכמינו קבעו? אני יודעת שהם אלה שקבעו לנו את ההלכות והכל אבל גם הם הסתמכו על משהו וביססו את ההלכות על משהו ואני פשוט לא מבינה על מה ולמה? וגם אם הייתי מבינה- אני לא מצליחה.
אשמח לתגובה, עצה, כל דבר שיכול לעזור..
תודה רבה! :)
תשובה
בס"ד
שלום לך ותודה על הפניה!
את שואלת שאלה מצוינת, וכיף לקבל פניה כזאת הבאה לברר יסודות פשוטים אשר הרבה מקיים כמצוות אנשים מלומדה.
אני רוצה לשתף אותך ב-2 מושגים מעולם הסוד היהודי:
עבדת ימות החול נקראת- "עבודת הבירורים"
עבודת שבת נקראת- "עבודת היחודים"
כשמם כן הם, "עבודת הבירורים"עוסקת בעיקר בבירור וחיפוש, בעוד "עבודת היחודים" ענינה חיבור והתעצמות.
כל אחד עובר בחייו שלבים של בירור ושל התעצמות לדוג':
לימודים- ביסודי ובתיכון לומדים מגוון רחב של נושאים, לאחר שהתלמיד מגלה בתוכו את נטיית הנפש שלו, הוא מתמקצע בו ורוכש תארים בתחום בו בחר.
נישואין- בתחילה יוצאים להיפגש ולבדוק מי האחד או האחת, אבל מהרגע שנסגרנו על בן הזוג, העבודה וההתקדמות היא זוגית ולא קשורה לאותם מחשבות ודמיונות על מה שקרה קודם הנישואין, ואבוי אם לא.
ככלל, "עבודת הבירורים" מתרחשת יותר מול המציאות, שם העולם המשתנה תדיר מציב בפנינו אתגרים חדשים לבקרים. יש הרבה משיכה בצורך לשרוד ואף להצליח אל מול המציאות ולצערי פעמים הדבר מושך עד כדי זניחת השאלה החשובה ביותר: "מי אני ומה תפקידי בעולם?"
כאשר הקב"ה נותן ליהודי נשמה, הוא נופח בו חלק ממנו, חלק מה'. המשמעות של להיות חלק מה' הוא כי יש בנו הרבה יותר ממה שנגלה לעין, המון כוחות שעלינו לרתום אותם להכרת עצמנו ולתועלת העולם.
מכאן לשאלתך, ששת ימי המעשה נועדו לשכלול ופיתוח המציאות וכדברי חז"ל :ששת ימם תעשה מלאכתך- זו מצוות עשה. יש מצווה להשקיע בבניית עולם מתוקן.
אבל עולם לבד זה מאד בודד ובשביל זוגיות או חיבור מכל סוג צריך 2. לכן קבע ה' יום בו אנחנו מפסיקים לייצר ולבנות במציאות ומתעסקים במהות (הערה: רבים טועים כי המלאכות האסורות בשבת הם מלאכות קשות, והאמת היא שהאסור הוא "מלאכת מחשבת"= פעולה יצרנית שבה אדם מראה את בעלותו על הטבע).
פנים רבות לה לשבת, חיבור לה' באמצעות לימוד, חיבור למשפחה סביב שולחן השבת, חיבור לגוף בעזרת מנוחה ועוד. אבל ככלל, שבת הוא יום שנועד לנשמה, לתת לה את תשומת הלב הראוי לה, ולפתח ולהעמיק את הקשר עם ה' ועם המשפחה ואפילו גם עם עצמך...
אני מקווה שדברי יעזרו לכך ששבת יהיה יום אליו תייחלי ולא רק לשעמום. אני לא מתעלם גם מהעובדה שהרבה מימדים שהם טבעיים בבית שומר שבת, לא באים בפשטות במקרה שלך. בכ"ז, גם אצלכם בבית שכינה שורה בשבת, ובתפילה ובהתמדה תחושי זאת.
אם אני יכול לעזור במשהו נוסף, אז בשמחה
המייל שלי:
eyfy156@gmail.com
בהצלחה
אליהו