מעורבות נשים בהלכה היהודית.

אני לא מכיר בעיה הלכתית לנשים לפסוק הלכה. אם יש בעיה היא להיות דיינת, וגם לזה היא כשריה לחלק מהראשונים. (הירושלמי פוסל במפורש אישה לידון שבועות פ"ד ה"א, אך עיין תוס' נידה דף נ ע"א ד"ה "כל הכשר" שלפי חלק מהתרוצים אישה כשירה לידון לפי הבבלי וכפי שעשתה דבורה, וגם לתרוץ שפסולה היא הייתה מלמדת דינים כלומר מלמדת הלכות ומסתמא שגם הייתה פוסקת).
אני חושב שמדובר בסיבות הסטוריות. הנשים בכל העולם היו במעמד נחות, רובן היו אנלפבתיות, ולכן לא הגיעו לפסיקת הלכה הדושת לימוד רב. יש גם סיבות אוביקטיביות ששייכות גם בימינו אישה מטבע הדברים עסוקה מאוד בדאגה לילדים ולמשפחה, ופסיקת הלכה דורשת קודם כל לימוד תורה מסיבי ואינטנסיבי של שנים. יש כבר היום יועצות הלכה של נשמת, ולא אתפלא אם העתיד לא צופן לנו גם פוסקות הלכה , ולא רק בהלכות נידה.
כמובן שיש עוד משהו שמונע את הדבר. בגדול כל שינו ממה שמקובל חשוד כפריצת גדר, ולכן מעורר בצדק נוגדנים, כך היה תמיד וכך יהיה גם בעתיד. בסופו של דבר , 'ההסטוריה' אומרת את דבר הקב"ה , הוא מגלגל את העיניינים, וכפי שאמרתי לא אתפלא אם עוד חמישים שנה ואוליי לפני יהיו כבר פוסקות הלכה.
וודאי וודאי לאור המצב של לימוד תורה בציבור שלנו אצל הבנים, שהוא לענ"ד במשבר גדול החל מהישיבות התיכוניות וכלה בישיבות ההסדר והמכינות. כל הזמן מחפשם כיוונים חדשים העיקר לא לשקוע יותר מדיי בתורה.ודווקא אצל הבנות שפטורות , יש מוטיבציה גדולה יותר בבחינת "מים גנובים ימתקו"...