שאלה
לרב שלום.
בעקבות קריאתי את פסיקתך בעניין "שתיה בשיעורין" רציתי לדעת את דעת הרב בעניין נשים מעוברות בחודשים מתקדמים אשר הליך הריונן אינו תקין באופן מלא. כדוגמא:
אישתי בחודש שביעי להריונה וההריון מלווה בחוסר בברזל אשר על כן נאלצת היא לקבל זריקות מדי פעם.
בתשעה באב, היא צמה את כל הצום אולם ביציאת הצום חשה כאבים עזים ואף חששתי כי נצטרך לפנות למיון אולם הכאבים חלפו. לקראת יום כיפור חושש אני ממקרה דומה ואף מהשלכות חמורות יותר מאלו שתארתי לעיל היות ונמצאת היא בשלב מתקדם יותר להריון.
האם ניתן לקבוע לשיטת הרב במקרה של מעוברת כזו כי "הגיעה לשלב של פיקוח נפש ממש" שבו צריכה היא לשתות לרוויה?מה גם שכפי שתארתי ההשלכות של הצום או "פיקוח הנפש" ובעיקר לעובר, יכול להגיע בכלל לאחרי הצום.
בתודה ובברכת גמר חתימה טובה.
תשובה
שלום וברכה
אכן כן –
אם היא מגיעה למצב בו יש מקום לשער כי יש סיכון לה או לעובר, גם אם מדובר בסיכון עתידי – שתשתה. אם מספיק לה לשיעורין – מה טוב, ואם לא – שתשתה מלא.
כל טוב ושמחונו בשמחות