שאלה
שלום!
רציתי לדעת למה בברכה מתחילים לדבר לקב"ה בגוף שני- "ברוך אתה", וההמשך הוא בגוף שלישי- "המלמד תורה","המוציא לחם" וכו'...?
תודה רבה!
תשובה
בעזה"י
שלום,
יש כמה תשובות לכך וכדאי לעיין בכמה סידורים מבוארים או ספרים העוסקים בתפילה.
השאלה מתחדדת כבר בנוסח הבסיסי
אתה- גוף שני
שם הויה- גוף שלישי
הפירוש שלמדתי בצפת והתקבל על ליבי:
ראשית כל אדם ניגש אל הקב"ה, אנחנו פוגשים אותו, בכל דבר שקיים בעולם. "אתה" מסמלת את היכולת שלנו למפגש עם הקב"ה דרך המציאות כולה, ההויה בכללותה וכל דבר פרטי ובודד יש בו משהו אלוקי.
לאחר שפגשנו את הקב"ה "הנגלה" המופיע בעושר של המציאות הקיימת, אנחנו מבקשים שישפיע עוד ממקומו הנסתר, משורש ההשפעה (לצורך המשל בלבד- מהארמון העליון שלו). שם הויה זה השם הפרטי הנסתר של הקב"ה וממנו הכל נוצר ונהיה ולכן אנחנו מכינים את הכלים- פוגשים את הקב"ה במציאות ואז מבקשים שישיפיע וימשוך שפע משם "הויה" הנסתר חזרה אל הכלים- ה"אתה" הקב"ה הנגלה שפגשנו במציאות.
מקווה שזה ברור דיו
ועוד פירוש חסידי:
כשאדם חושב שהוא פוגש את הקב"ה ואומר "אתה" הוא עולה במדריגה ומגלה שהוא לא יכול לפגוש את הקב"ה שהקב"ה הוא אל עליון וגבוה מעל גבוה ולכן עובר ללשון נסתר- גוף שלישי.
ואידך פירושה זיל גמור
בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם