מעבר לפני מתפלל בספסלי לביא

ב"ה


שלום.

נושא המחיצה נדון בעיקר בהקשר להלכה המובאת בשולחן ערוך אורח חיים סימן צח סעיף ד

"התפלה היא במקום הקרבן, ולכך צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת, כמו מחשבה שפוסלת בקדשים* ומעומד, דומיא דעבודה* קביעות מקום כמו הקרבנות, שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו, [ושלא יחוץ דבר בינו לקיר, דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לקיר]* "
ולעיניין זה ספסלי "לביא" או שולחנות וכסאות לא נחשבים כמחיצה וכל מי שעומד בבית הכנסת ליד מקום מושבו נחשב כ"עומד ליד הקיר" גם אם הוא עומד ליד או אחרי אדם וגם אם הוא עומד בסוף בית הכנסת.כיוון שכולם מתפללים .ורצוי שלא לעמוד אחרי אדם שלא מתפלל .

לגבי מעבר לפני המתפלל זו הלכה פסוקה ראה נא בספר
קיצור שולחן ערוך סימן יח סעיף יח
"אסור לישב בתוך ד' אמות של המתפלל תפלת שמונה עשרה, בין מלפניו בין לאחריו בין מן הצדדין, ואם היושב עוסק גם כן במה דשייך לסדר התפלה מותר. ויש מקילין דאפילו אינו עוסק בעניני תפלה, אלא שלומד תורה בפיו אינו צריך להתרחק. והירא דבר ה' לא ישב לפני המתפלל תפלת שמונה עשרה כמלא עיניו, אפילו אומר קריאת שמע, אבל לאחוריו ולצדדין אין להקפיד, ולעמוד מותר בכל ענין אפילו לפניו. "
ואם אדם עומד את תפילת העמידה שלו במעבר אין חובה להתחשב בו, ומותר בשעת הצורך לעבור כנגד פניו, מפני שנהג שלא כדין בעצם עמידתו במעבר.

ואם שליח ציבור עומד להתפלל ולאחריו עומד אדם שלא סיים תפילתו עדיין ויש טורח ציבור להמתין לאותו אדם שלא סיים תפילתו על מנת שהש"ץ יחזור לאחוריו ב"עושה שלום" ,במקרה כזה יתחיל הש"ץ את החזרה גם אם הוא לא עקר את רגליו ב"עושה שלום" אלא אחרי "יהיו לרצון" השני יתחיל את החזרה ואת הפסיעות יעשה בקדיש תתקבל.



בברכה,


עוזיאל אליהו,


.