שאלה
שלום,
כבוד הרב ידוע הדבר שהרבה טוענים שלרבנים מסוימים, כולל אתה, יש רצון לכונן זרם ניאו-רפורמי.1
כמובן שלא באתי להסכים עם הטענה הזו....
אבל ידועים לי על אנשים בהיסטוריה היהודית כמו משה מנדלסון והרמב"ם שהיו (לפחות כפי שאני למדתי) שומרי מצוות הדוקים ושמרנים שלא פחדו מהחידוש אך לאחר מותם תלמידיהם עיוותו את המסרים שלהם והתחילו לכונן הלכה מתירנית לגמרי שסתרה את דברי מוריהם.
כיצד לדעתך על רבנים כיום לנהוג כדי שהתופעה לעיל לא תחזור על עצמה?
תודה מראש
תשובה
שלום וברכה
אינני מכיר ולו דמות אחת בעם ישראל שמי שרצה להיכשל לא היה יכול לאחוז בדבריהם וליפול.
אין אפילו דמות אחת כזו: לא אברהם אבינו ולא משה רבינו, לא רבי עקיבא ולא בית הלל, לא הגר"א ולא הבעש"ט, לא הרמב"ם ולא ריה"ל. המשכילים יצאו גם ממנדלסון וגם מוואלוזי'ן. אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר.
על כן, כל בעל שיטה, מכל סוג ומכל כיוון צריך להתחשב באפשרות הזו. האפשרות הזו יכולה לבוא מכיוונים שונים – הן מהליכה הרבה יותר רחוק ממה שהתכוון בעל הדעה, הן כמרד בשל אגרסיביות יתר, ומעוד אין ספור שיטות. התחשבות בסכנה הזו מחייבת להסביר ולבאר, לתקן טעויות ולהסכים לקבל ביקורת. כל זה מתוך יראת שמיים ואהבת תורה, וכיוון לשם שמיים.
אין תחליף לעבודה קשה בחומר ובלבנים כדי שלא לקלקל.
כל טוב