מספר שאלות וזמנים לפסח תשסו

שואל יקר שלום רב,
אנא כשיש לך כמה שאלות נסה לשאול כל שאלה בצורה נפרדת אחרת יהיה לנו מאוד קשה להתייחס בצורה הטובה והראויה, אז מראש סלח לי על קיצור הדברים:
1. [קריאת שמע על המיטה:]
אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בביהכ"נ, מצווה לקרותו על מטתו, אמר ר´ יוסי מאי קרא? ´רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה´ (תהילים ד´). וא"ר נחמן: אם תלמיד חכם הוא אין צריך (שהתורה מגינה עליו). אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקי דרחמי, כגון ´בידך אפקיד רוחי´ (ברכות ד´).
הנכנס לישון על מטתו אומר ´שמע ישראל´ עד ´והיה אם שמוע´ וברכת ´המפיל חבלי שינה´ (שם ס´). ונראה מזה כי אומר ברכת המפיל בסוף. ומנהגנו לומר ברכת המפיל בתחלה, ואח"כ שמע ישראל כדי שיסיים בזה. כמו שנראה מהירושלמי (ברכות פ"א) שצריך שלא יפסיק קריאת שמע עד דהוה שקע מגו שנתיה [=שקע בשינה].
במדרש ויכולו נאמר: כשבא אחד מישראל לישון, אינו ישן עד שימליך להקב"ה: ´לא ישכב עד יאכל טרף´, שאומר ´ה´ אלהינו ה´ אחד´, והמחבלין שומעים שהזכיר שמו של הקב"ה, חומלים עליו, ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ובורחים (רוקח ס" שכ"ז).
מוסיפים הרבה פסוקים של רחמים ו´המלאך הגואל´ (שם סי´ שמ"ה ותשב"ץ סי´ ר"ס) - הוא המלאך ההולך תמיד עם האדם לשמרו בכל דרכיו.
[קריאת שמע על המיטה היא מעין קידוש השם לפני שנתו, שמפקיד רוחו לה´. כמו שמחויב לומר לפני מיתתו להודות ביחוד השם.]
מתוך אינציקלופדית דעת: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2630)

קריאת שמע על המיטה וברכת המפיל:http://www.etzion.org.il/dk/5764/964hatsi.htm
עוד קישור: http://www.daat.ac.il/daat/tfila/tfila7.htm

2.[מעלת גרה ומפריסת פרסה"]
כל מפרסת פרסה שהיא שוסעת שסע פרסות, שפרסותיה סדוקות ומובדלות לגמרי מלמטה כמו מלמעלה (חולין ע"א),
וגם היא מעלת גרה (שהיא מעלה ומקיאה האוכל ממעיה ומחזירה אותו לתוך פיה לכתשו ולטחנו הדק. רש"י).

עיין גם:
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=307
http://www.daat.ac.il/DAAT/multi/kashrut/animals/behema/parsa.htm

3.[נטילת ידיים אחרי קינוח באף] - לא צריך כי אין נגיעה במקומות מכוסים.

4.[הפטרה]
ההפטרה היא פרשה מנביאים מענייני היום שקוראים אחר קריאת התורה בבית הכנסת בשבתות וימים טובים ובתעניות.
יש חלוקי דעות מתי התחילו לקרוא את ההפטרות. יש האומרים כי מיד לאח חתימת ספרי הנביאים תקנו את אמירת ההפטרות.
אבודרהם מביא כי התחילו להפטיר בנביא מזמן השמד של אנטיוכוס (אפיפנוס 168 - 165 לפני הספירה), שגזר על ישראל שלא יקראו בתורה. תקנו לקרוא כ"א פסוקים בנביאים כנגד שבעה קרואים. נקראת "הפטרה", כי היו נפטרין בה מקריאת התורה (אבודרהם סדר תפילות של שבת דף ס"ג דפוס ויניציא),
היוונים לא גזרו על קריאת ספרי הנביאים, כי לא חשבום לספרי דת, אלא לספרי מוסר כללים. אחרי שבטלה הגזרה לא בטל המנהג להיות מפטיר בנביא אחר קריאת התורה.
מתוך אינציקלופדיית דעת: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=630

5. [סוף זמן שריפת חמץ בארץ ישראל ערב פסח שנה זו התשסו]
סוף זמן אכילת חמץ
ביום רביעי י"ד ניסן תשס"ו (12.4.2006)
[לעדות ספר]ד: ירושלים: 09:59 תל אביב: 10:09 חיפה: 10:08 באר שבע: 10:09
[לעדות אשכנז]: ירושלים: 10:00 תל אביב: 10:01 חיפה: 10:00 באר שבע: 10:02

סוף זמן ביעור חמץ (תחילת שעה שישית)
רביעי י"ד ניסן תשס"ו (12.4.2006)
[לעדות ספרד]: ירושלים: 11:19 תל אביב: 11:25 חיפה: 11:24 באר שבע: 11:25
[לעדות אשכנז]: ירושלים: 11:20 תל אביב: 11:21 חיפה: 11:20 באר שבע: 11:22

לוח זמנים פסח תשסו - http://www.yeshiva.org.il/collection/pesachtimes.aspx
סוף זמן אכילת חמץ ושריפתו: http://www.daat.ac.il/daat/toshba/pesah/3zman.htm

סליחה על קיצור הדברים,
פסח שמח וכשר,
שלמה,
shlomo@makshivim.org.il