מסכת נידה

שלום לך.
מי מרגיש "אי נעימות"?
אתה, כי כל הגברים המשתתפים בשיעור נשואים, ואתה רווק, וזו "פדיחה"?
או כל המשתתפים האחרים בשיעור?
באמת- זה לא משנה. אתה יכול, לדעתי, להמשיך ללמוד עם החבורה, טוב מאד שתכיר את המושגים ההלכתיים הקשורים לתחום זה של חיינו, זו לא בושה, זה חלק מהחיים שלנו, וחלק מהתורה שלנו. אולי תצטרך לשאול מדי פעם שאלות הבהרה (ואולי זה לא יהיה לך נעים) לגבי מושגים שאני מניח שאתה פחות מכיר, אבל זה בסדר גמור. נכון, להרבה אבות קשה מאד לדבר עם בניהם (ואפילו ללמוד איתם) כל מה שקשור למין ומיניות, אבל "תורה היא, וללמוד אתה צריך" (עיין ברכות דף ס"ב. גם התלמיד ההוא היה רווק, אני חושב)
כדאי לך לעיין בדברי הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו לתורה, "העמק דבר", (ויקרא פרק טו פסוק ב):
"שקשה לדבר בעניני זיבה וקרי, שהוא באברי הזרע שמתפעלים במחשבה, והיינו סבורים שיותר טוב למעט הדבור והלמוד בהם. ורק משה הוא מוכרח ללמד לישראל הקבלות שיש לו בע"פ, שלא יאבדו מישראל. אבל אחר שכבר למדם- שוב אין המצוה להגות בהם כמצות תלמוד תורה, שהמה למצוה אפילו בלי תועלת למעשה ולזכירה. משום כך כתיב בפרשה זו: "ואמרתם אליהם" (בלשון רבים). שגם אהרן ילמוד עם ישראל, אחר שכבר למד משה בסדר המשנה כמנהגו. וכך גם כל רב לתלמידיו. ומשום שבאמת בלמוד התורה אין יוצא רע, והיא "אילת אהבים ויעלת חן".
בהצלחה בלימוד!