מסורת, דת ומדע

שלום.
1. יש שמרחיבים מאד את קיום האדם, וטוענים שהשרידים הראשונים המצביעים על קיום האדם קיימים במרכז אפריקה, מלפני שלושה מיליוני שנים. קצת יותר מאוחר נמצא דגם זה גם באוסטרליה ובסין. צריך לקחת בחשבון שהממצאים מעטים יחסית. באפריקה שחזרו את הגולגולת על פי חתיכה קטנה של עצם לסת, שנמצאה בשכבה גיאולוגית מסויימת. יש כאן מספר בעיות שעל כל ארכיאולוג לפתור:

א. בדרך כלל לא מוצאים שלד שלם אלא חלקי שלד בלבד. כמובן שישנה בעיה לשחזר שלד על פי חתיכה של עצם, לכן קשה לקבוע באיזה יצור מדובר.

ב. התיארוך הוא בעיה לא קלה, מכיוון שאי אפשר לקבוע בעין רגילה האם הממצא הוא מלפני עשרת אלפים שנה, מאה אלף שנה או יותר. ישנם עוד מספר סוגי בדיקות, למשל, פחמן 14, אבל גם בדיקה זו איננה עוזרת לנו, משום שגם החומרים הרדיואקטיביים היציבים ביותר מסוגלים להתפרק עד לטווח של עשרות אלפי שנים אך לא מיליוני שנים, ולכן שכבה ישנה כזו כבר לא ניתן לבדוק. כלומר, התיארוך הוא ענין של השערות בלבד ובהחלט יכול להיות ויכוח בין המדענים על כמה מאות אלפי שנים.

בנוסף לכך, עלינו לזכור שמדובר על יצורים הרחוקים מאד ממה שאנו מכנים אדם, גם בצורתם החיצונית וגם בסממנים המאפיינים את האדם. נפח המוח של אדם ממוצע הוא 1200 סמ"ק, ואילו נפח המוח של יצורים אלה הוא 600-700 סמ"ק, זהו הבדל מהותי.

הקו המצוייר היום הוא קו מקוטע מאד. שברי העצמות הראשונות שנמצאו הם מלפני שלושה מיליון שנה, לאחר מכן נמצאו שברי עצמות במקום אחר המתוארכים כמיליון שנה מאוחר יותר. אחת הבעיות של חוליות הביניים היא שעדיין אין קו ברור ורציף.

עד אשר אנחנו מתקרבים מאד לזמנינו. בטווח של כ40,000- שנה אחורנית, אנו מוצאים סימנים מובהקים של חיי קהילה, השונים מחיי עדר של בעלי חיים שאנחנו מכירים. זהו האדם הניאנדרטלי.

השלד של האדם הניאנדרטלי אכן דומה מאד לאדם. אך היקף הגולגולת קטן מהיקף הגולגולת של האדם המודרני. היצור הזה אף הולך על שתיים, אך פעילותו הינה דלה ביותר. אמנם הוא משתמש בעצמות, אולם עדיין שכלו רחוק מאוד מהמיומנות הבסיסית של השבטים הפרימיטיביים ביותר החיים בימינו ללא שום מגע עם תרבויות אחרות.
מעט מאוחר יותר מגיע השלב שנקרא "המהפכה החקלאית", מדובר על עיבוד כלשהו של הקרקע, זריעה מכוונת וקצירה מכוונת

לפתע ישנה קפיצה אדירה, כלל לא בקנה מידה של התפתחות הדרגתית. פתאום מופיעה תרבות עירונית עם בניינים, עם אמנות יוצאת מן הכלל, עם דתות ברורות, עם תחילת הכתב. זהו פער שבשום פנים ואופן אינו ניתן לגישור עם יצור שמתוארך כ2,000- שנה לפני כן. גם אם נקבל את ההשערה שהיה ביות של בעלי חיים מסויימים ושהיה עיבוד קרקע כלשהו, למרות שאין לזה הוכחות ברורות, עדיין זה רחוק ביותר מהאדם המודרני המוכר לנו. התרבות העירונית מציבה בפנינו את כל המורכבות של החברה האנושית: שליטים ונשלטים, אדונים ועבדים, רבדים חברתיים שונים, עשרות מקצועות - התמקצעות והתמיינות פנימית בחברה, שליטה בשטח גדול, בניה, אמנות, דת ושפה. כל התופעות הללו כאילו צצו בבת אחת. כל זה קרה לפני כ6,000- שנה!

2. כאשר אנחנו מדברים על מחקר ארכיאולוגי היסטורי, בדרך כלל אין מדובר על עובדות ברורות ומוצקות מאוד.

יש קושי לתארך כל שכבה ושכבה, ולהעריך כמה זמן היא נמשכה - מאה שנה, שלוש מאות שנה או יותר מכך. זהו קושי שאי אפשר להתגבר עליו בקלות. וכן לא כל דבר נשמר כצורתו. למשל, כלי מתכת רבים הותכו מחדש, והשתמשו בהם תקופה אחר תקופה. חומות ומבנים קדומים פורקו לאחר כיבוש או שינוי משטר, האבנים סותתו וסודרו מחדש, והשתמשו בהן למבנים מאוחרים יותר. כלומר, החומרים שאנו מוצאים עברו שינויים ואין אנו יכולים לתארכם במדויק. כל זה במצב שנמצאו ממצאים שונים, אך לא תמיד אנחנו מוצאים את הדברים.
למעשה, יש הפתעות כמעט לכל משלחת חפירות ארכיאולוגית בכל חלק בעולם, לפעמים אלו הפתעות מרעישות מאוד המשנות קונצפציה שלמה לגבי תקופה, תרבות ועם, ולפעמים פחות מרעישות, אך מוסיפות או גורעות מתמונת העולם שהייתה להיסטוריונים ולארכיאולוגים לגבי אותה תקופה או תרבות. המחקר הארכיאולוגי מבוסס על הרבה השערות ומעט ידיעות. ולכן כאשר אומר חוקר מסוים ´אין לנו אישור לאירוע כזה וכזה´ צריך להתייחס לזה בדיוק כפי שנאמר. ´אין לנו אישור´, אין פירושו של דבר שזה מוכחש או שזה לא היה,

קראי את ספריו של עמנואל ווליקובסקי - בעניין הסנכרון בין תולדות ישראל לתולדות מצריים ותמצית מחקריו הרב תחומיים (אסטרונומיה היסטוריה גאולוגיה סוציולוגיה) העלו שאסונות טבע גלובליים פקדו את כדור הארץ הן בתקופה שלפני ההיסטוריה האנושית והן במהלכה. עדויות לאסונות אלו ניתן למצוא בשרידים ארכאולוגיים ובמחקרים גאולוגיים.מינים רבים נכחדו באסונות טבע ולא באבולוציה הדרגתית. תיעוד של אסונות הטבע הללו ניתן למצוא במיתוסים, באגדות ובהיסטוריה הרשומה של כל העמים הקדומים. וליקובסקי הצביע על מתאם בין מיתוסים של עמים שונים שהצביע, לדעתו, על תיעוד אותו אירוע. כדוגמה הביא את סיפור המבול המתועד בתנ"ך העברי, במיתוס היווני על דיוקליון ובמיתוס ההודי על מאנו. הסיבה לאסונות הטבע הללו היו מפגשים קרובים עם כוכבים בתוך מערכת השמש, בתוכם נגה, מאדים וצדק.
כדי להסביר את היתכנות המפגשים בין הכוכבים, הציע וליקובסקי כי במערכת השמש פועלים כוחות אלקטרומגנטיים חזקים הגוברים על כוח הכובד.
וליקובסקי טען שהתיעוד ההיסטורי של מצרים העתיקה איננו ממופה נכון בזמן, ולכן אין התאמה בין המסופר בתנ"ך לבין ההיסטוריה המתועדת של מצרים הקדומה. בהזחה של 540 שנים של ההיסטוריה המצרית הקדומה, גילה מתאם מפתיע בין המיתוסים של שני העמים הקדומים - המצרים והעברים.

3. מעולם לא היה דור כזה שרק קמצוץ המשיך את המסורת. גם כשעבדו ע"ז המשיכו להאמין בתורה כמבואר במדרש רבה פרשת חקת יט "דורו של אחאב כולו עובדי עבודת כוכבים היו וע"י שלא היו בהם דילטורין יוצאין למלחמה ונוצחין הוא שאמר עובדיה לאליהו (מלכים א יח) הלא הגד לאדוני את אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה´ ואחביאם ואכלכלם לחם ומים .. ואליהו מכריז בהר הכרמל אני נותרתי נביא לה´ לבדי [וכל עמא ידעי ולא מפרסמי למלכא]. ונאמר בספר מלכים "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם, וַיֹּאמֶר: עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?! אִם ה' הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו. וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו. וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר ".

כך שאין דור מסוים שבו פתאום מתחדש הדבר, אלא כל דור מסר לדור שאחריו את עובדות היסוד הבסיסיות ביותר, יציאת מצרים, השהייה במדבר וקבלת התורה בהר חורב. אלה דברים שלא התחדשו בדור מסוים, אלא נמסרו מדור לדור. בעניין הזה המסורת היהודית חריגה מכל המסורות התרבותיות האחרות בעולם שאנחנו מכירים. אף לא עם אחד הקפיד למסור מאורע מסוים ברמת דיוק כזו.


4. אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, אם עמלקי יקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, פקע ממנו דין עמלק ואין להורגו. ואלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גניבה, איסור ברכת ה´ (לשון סגי נהור והכוונה לקללה), איסור אכילת איבר מן החי, והחיוב למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחבירו. ולא זו בלבד, אלא גם כאשר לא קיבלו על עצמם מרצונם החופשי לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום. כיום נאבד זרעו של עמלק, לכשתתחדש מציאות הנבואה אם יתברר שישנם עמלקים תהיה מצווה להרגם. יהודי הוא רחמן ובעל חסד מטבעו, ואף מצוות רבות בתורה מחנכות אותו לכך. מטבעו היה נוטה לסלוח לעמלק, אך התורה צוותה אותנו לזכור את מעשיו של עמלק ולמחותו. ומתוך כך נזכור שיש רוע בעולם, ושצריך להילחם בו מלחמת חרמה ללא פשרות. רק לאחר מכן נוכל לתקן את העולם. עמלק הוא עם המבטא בעצם קיומו את שנאת ישראל, וממילא גם את שנאת התורה ושנאת הרעיון האלוקי של תיקון עולם בחסד ואמת. וזהו שנאמר (שמות יז, טז): "כִּי יָד עַל כֵּס יָ-הּ מִלְחָמָה לַה´ בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". ופירש רש"י: "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו".

ההשוואה סימטרית בין יהדות לג´יהאד בלי להתייחס למהות היא חסרת משמעות. באותה מידה היה אפשר להשוות בין רוצח לרופא - שניהם חותכים בבשר ומוציאים דם רק שזה מציל וזה הורג... כך גם ביחס לסירוב פקודה לגירוש יהודים יש המשווים אותו לסירוב של שמאלנים וגם כאן סימטריה טכנית בלי להבחין בין טוב לרע היא חסרת משמעות. כאמור מחיית עמלק נעשית בציווי אלוקי ע"י נבואה וקודמת לה הצעת שלום עד כדי כך שעמלקי יכול להתגייר לא זה ולא זה היו קיימים אצל הנאצים


ולהרחבה ומקור התשובות לשאלותייך עייני בספרי הרב אליעזר מלמד וספר בינה לעיתים מאת הרב זאב סולטנוביץ שליט"א ולחשיבות העניין כדאי שתקראי את הכל.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=343