מנין דחוק

שלום
משאלתך ניכר שלא ברור מה עניינו ולכן לכתחילה אם הוא לא מבקש לעלות אין צורך להזמין אותו אבל אם הוא מעוניין בכך מהדבר מותר ומצ"ב תשובת אגרות משה חלק או"ח ג סימן כב ה בשאלתך. בברכה אייל משה

הנה בדבר לקרא לתורה מי שמחלל שבת בפרהסיא ומי שכופר בתורה וכדומה, פשוט שאין לכבד לרשעים אף כשיש צורך לכבדם בכבודי קדושה דבביהכ"נ. אבל יש חלוק בחומר הדבר דאם הוא כופר בתורה הוא איסור ממש דהא אין ברכתו נחשבת כלום, למאי דאיתא ברמב"ם פ"ו מיסוה"ת ה"ח בטעם ששורפין ס"ת שכתב אפיקורס ישראל עם האזכרות שבו שהוא מפני שאינו מאמין בקדושת השם ומעלה בדעתו שזה כשאר הדברים, וא"כ פשוט שגם כשמזכיר השם בפיו הוא כדברים בעלמא ואין להחשיבו לברכה דהוי כמו בלא שם ומלכות שאינה ברכה ואין לענות אמן על ברכתו ונמצא שהקריאה תהיה בלא ברכה שהוא דבר איסור כדחזינן שתיקנו לברך לכל קורא כדי שלא יטעו לומר שקראו בלא ברכה, וכן הוא בסתם מי שמחלל שבת בפרהסיא שיש לתלות שהוא ככופר במעשה בראשית שבשביל זה דינו כעכו"ם, עיין בפרש"י חולין דף ה' ד"ה אלא לאו, אבל אם ידוע שחלול שבת שלו הוא רק לתיאבון כגון שהוא מתפלל ומניח תפילין, ברכתו ברכה ויש לענות אמן דכוונתו לשמים וליכא איסור זה, ואף דלענין כל הדברים כשחיטתו וכיינו וכדומה אין חלוק דכיון דעכ"פ הוא מחלל שבת בפרהסיא הוא כעכו"ם אף שמקיים מצות אחרות מ"מ לענין ברכתו שאני שכיון שחזינן שהוא מאמין בה' היא ברכה ויש לענות אמן, וממילא ליכא איסור זה בקריאתו לתורה. וכן לכבד בכבודים שאין בהם ברכה כהכנסה והוצאה והגבה /והגבהה/ וגלילה ליכא איסור זה אף לכופרים. אבל מ"מ אין לכבדם בשום כבוד קדושה דבביהכ"נ, עיין בספרי אגרות משה או"ח ח"ב סימן נ' וסימן נ"א. אבל יש חלוק דלצורך גדול מאוד יש להקל בכבודים דאין להם ברכה אף לכופרים ולמחלל שבת כשידוע שהוא רק לתיאבון אף לעלות לתורה, ולכופרים אסור לקרא לתורה אף כשיש צורך גדול. ידידו מוקירו מברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין.