מניין ''שוויוני'' לנשים ולגברים

שלום וטוב.
אפתח דווקא בסוף דבריך: התאוננת מדוע הרבנים אינם אומרים את דעתם בנושא. והנה רבנים רבים אמרו וכתבו את דעתם הנחרצת בנושאים אלו, ואף אני הקטן נמנה עמהם. כיוון שכנראה לא נתקלת בדברים, אחזור על הראשונות.
אני מתנגד בנחרצות למניינים "שוויוניים" מעין אלו. מניינים אלו מנסים להתאים עצמם להלכה. אך הם הולכים בדרך שמעולם לא הייתה מקובלת על פוסקי הלכה ושומריה, היינו: חיטוט בספרים, וצירוף עמדות הלכתיות שונות - חלקן דעות מיעוט, חלקן סברות שנדחו וכו´ - כך שבסוף מתקבלת תוצאה שאפשר להצדיקה מבחינת ההלכה הפורמלית, "המתמטיקה של ההלכה", אך אי אפשר להצדיקה מבחינת הדינמיקה של פסיקת ההלכה, ומבחינת רוח ההלכה.
פסיקת הלכה מבוססת על המשכיות לדרכם של דורות קדומים. אנו עושים זאת גם מתוך ספקנות לגבי שיקול דעתנו, וגם מתוך כבוד למסורת אבותינו. ודאי שיש בכל דור שינויים - אך אלו שינויים זהירים, איטיים ומדודים, המאפשרים לסגת אחור במקרה של טעות, ולא מהפכות המשנות סדרי בראשית.
מי שלומד את ההלכה בעין אובייקטיבית רואה שההלכה רוצה להפריד בין גברים לנשים בבית הכנסת, ומייחדת את עיקר הפעילות הציבורית בבית הכנסת לגברים. כך גם מנהג אבותינו. אני מודה שאם אני הייתי מתכנן מאפס את בית הכנסת לא הייתי בונה כך את התפילה היהודית. אבל למרבה המזל, כפי שאמר ד"ר יצחק ברויאר, לא אנחנו כתבנו את התורה, אלא מישהו חכם בהרבה מאתנו. לכן לא ננסה לחפש תחבולות כדי לשנות את צביון התפילה המסורתי, אלא נלמד מתוך התורה ומתוך המסורת איך תפילה צריכה להיראות.
עם זאת, אני חושב בהחלט שיש צורך לתת יותר מקום לנשים בבית הכנסת ובקהילה, בלי לשנות את צביון התפילה. למשל: צריך להשתדל שהנשים לא ישבו דחוקות מאחור, אלא במקום נוח ומרכזי (כמובן, בהקפדה על ההפרדה מהגברים). ועוד: צריך לתת לנשים לומר דברי תורה בקידושים וכו´ (מחוץ למסגרת התפילה). ועוד: צריך לעודד נשים לשמוע שיעורים בבית הכנסת - ואף ללמד שיעורים כאלו.
הסוגיה עוד ארוכה, ואני חושב שהיא תלווה אותנו בשנים הקרובות ביתר עוצמה.