שאלה
שלום כבוד הרב,
לפי מה שידוע לי, העובדה שמניין זה עשרה אנשים נלמדת ממה שהתורה כותבת על עשרת המרגלים שדברו רעה על הארץ.
שאלתי, למה דווקא עיניין המניין נלמד ממקרה שלילי, האם לא נמצא מקור "חיובי" ללמוד שמניין זה עשרה?
בתורה מראש,
איתמר
תשובה
שלום,
שאלתך מרתקת, והיא נובעת מההנחה שישנו קשר מהותי בין הפסוק ממנו למדו חז"ל, לבין העניין. הנחה זו צריכה בחינה עמוקה בכל מקום בו חז"ל לומדים מפסוק.
לעצם העניין -
חז"ל לומדים מפסוק זה ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא". מהמילה "כל" לומד האדמו"ר הזקן (ספר התניא, סוף פרק יא) שעל כל עשרה מישראל, אפילו רשעים גמורים, השכינה שורה.
זה מה שרצו חז"ל ללמדנו, כשלמדו דין השראת שכינה בעשרה דווקא מעשרה רשעים. כפי שכותב הרב חרל"פ (נימוקי המקראות, פרשת אמור): "ויש בזה רמז שאף באלו שצריכים להבדל מהם, גנוזה הקדושה העליונה בטבעיותם".
כל טוב
ידידיה