ממתי מתחיל החינוך של הילדים?

שלום הדס,
בתקופה הזו של חייך, תקופת גיל הנעורים טמון פוטנציאל רב. דווקא בתקופה זו ניתנו לנו עיקר הכוחות והיכולות לבנות את עצמנו. להבדיל מתקופת הילדות, בה אנו נמצאים במצב שעיקרו הוא קליטה של אירועים ותגובות להם מצד הסביבה, קליטה של מעשה "טוב" או "רע", בתקופת גיל הנעורים יש בנו היכולת לראות, לבחון ולסנן בהתאם למה שקלטנו בילדות.
כעת את כבר הופכת מילדה שהייתה בתפקיד של "לקבל" לנערה שמסוגלת לבחון את התגובות והאירועים, לבחון דרך חיים, לבקר ולפיכך גם לסגל לעצמך הנהגות/הרגלים שנראים לך מתאימים.
מעצם העובדה שהגיל הזה מאפשר בחינה וביקורת של הסביבה והנעשה בה, מתאפשרת לך בצורה הטובה ביותר יכולת הבניה האישית שכן את בונה את עצמך לפי מה שנראה לך נכון או לא נכון.
את מחליטה כעת אילו דברים לסנן לאורח חייך ומאילו דברים להימנע.
בתום תקופת הנעורים עדיין נמשך תהליך של עיצוב ובניה, האמת היא שלאורך כל תקופת חיינו אנו נבנים אך הבסיס והעיקר של הבניה נעשים בשלב זה, בגיל הנעורים.
כאשר העיקר כבר נבנה והאישיות שלנו מעוצבת מספיק על מנת שנדע להגדיר לעצמנו את דרך החיים לפיה אנו שואפים לחיות את חיינו ובאופן [יחסי] ברור לנו כיצד ננסה להגשים את מטרותינו מתחיל לו שלב חדש של מציאת הזיווג המתאים לנו ובניית בית עימו בעקבות הבניה/ההתפתחות והעיצוב של הנפש שלנו.

את הזיווג שלנו כאמור, אנחנו בוחרים בעצם לפי הבניה שלנו, ככל שהשקעתי יותר בבניה הרוחנית שלי למשל, כך גם ארצה ואשאף לבן זוג יותר רוחני, אחד אחר פשוט לא יתאים לי! וזה מה שאמרו רבותינו שזיווגו של אדם נקבע לו לפי מעשיו, ככל שהם משובחים יותר כך זיווגו משתבח יותר.
שלב העיצוב, תקופת גיל הנעורים, מאוד חשובים ומשמעותיים להמשך החיים שלנו, כי לפי הבניה כך הבניין, ככל שנשקיע יותר מאמצים וכוחות בבניית אבני היסוד, האישיות שלנו, כך הבניין שלנו יהיה יותר איתן, יותר מוצלח!
מהבניה הזו נגזר הזיווג כיוון שאם בחרתי לסגל לעצמי דרך חיים כלשהי ודאי לא אוכל להסתדר עם בן זוג שדרכו שונה משלי, לא יהיה שייך מבחינתי לנסות בכלל לבנות בית משותף על כל המשתמע מכך עם אדם שאינו מתאים לי [כשותף], שדעותיו או הנהגותיו שונות משלי.
כך הגיוני יותר לבחור בשותף לחיים שדרכו, שאיפתו ומטרותיו זהות לשלי!
הצד של החינוך נגזר גם הוא מהבניה האישית, בראש ובראשונה משום שבן הזוג שבחרתי הוא שותף לבית שאבנה ולחינוך הילדים. כמו כן, שתי בחינות נוספות עיקריות:
עוד ברחם אימו מתעצבת אישיותו של העובר לפי מזגה ולפי המתרחש סביבה, כך אנו למדים מחז"ל על ההשפעה שיש על העובר כשאימו שומעת דברי תורה או ח"ו להיפך. גם הזוהר הקדוש מלמדנו שממעשי האם, הנהגות צניעותה נגזר אופיו של התינוק, שאם היא מקפידה על צניעותה זוכה לבנים תלמידי חכמים. ועוד לימדונו שתיזהר האישה ההרה ממאכלות אסורים שהם משפיעים על נפש התינוק בסופו של דבר. גם מחקרים של ימינו הגיעו למסקנה שתכונות התינוק שנולד מושפעות ממזגה של האם, כך אם במהלך הריונה הייתה האם כעוסה או עצובה זה ישפיע על תכונותיו של תינוקה.
אם כן אנו רואים עד כמה חשוב שהאישה שממנה יורש הוולד את תכונותיו ומעלותיו תקפיד לשמור היטב על ההרגלים ועל ההנהגות הראויות.
החינוך הניתן לילדים הוא הרבה מעבר למילים, אגדות וסיפורים. ילד לא מתרשם ממילים יפות הוא מתרשם יותר ממעשים. על מנת שנזכה לחנך את ילדינו באופן שאנו רוצים, על מנת שנזכה להשריש בהם את הערכים להם אנו שואפים לא יהיה די בדיבורים, כדי להצליח במשימת החינוך חייבת להיות מצד שני ההורים [דוגמא אישית!] כאשר הילד רואה כיצד נוהגים הוריו אז משתרשות הנהגות אלו לנבכי נפשו וזו תהיה, סביר להניח, הדרך שבה הוא יבחר כשיגדל.
הורה רגזן,חסר סבלנות וכעסן לעולם לא יצליח לחנך את ילדיו לשלווה, סבלנות ורוגע כי הוא לא יוכל לתת להם דוג' אישית ולא יועילו לו כאן כל המילים שבעולם וכל ההסברים על המעלות שבמידות אלו!
לכן מאוד חשוב שננצל את השלב הזה כראוי לבנות את עצמנו עד כמה שאפשר מהבחינה הרוחנית, שנגדיר לעצמנו מה השאיפות שלנו, מה התכלית, כיצד אנו חושבים לממש את כל אלו, כיצד אנו רוצים שיראה הבית שלנו, בן הזוג שלנו, על אילו ערכים אנו רוצים לחנך את ילדינו ומכאן גם נלמד על אילו מידות עלינו לעבוד ואילו ערכים עלינו לשפר בעצמנו כדי שנזכה להגיע לבניה נכונה שתוביל למימוש המטרות הללו בביתנו.
מקווה שהצלחתי לשפוך קצת אור...
מאחלת לך הרבה הצלחה בתהליך החשוב הזה של צמיחה ובניה, בין היתר, רוחנית!
אבישג.