מי שנרצח זה אומר שעשה את המטרה שלו בעולם?

שלום,
אני חושב שהשאלה שלך מאוד מעניינת וגם אינה פשוטה כלל. אני דווקא אתחיל עם נקודה שנראית לי מאוד חשובה, ובשאלה היא מופיעה כנקודת הנחה. הרב סולובייצ´יק במאמרו ´שליחות´ (מופיע בתוך הספר דברי השקפה) כותב שהדרך היחידה להבין למה אדם נולד בתקופה מסוימת במקום ספציפי ובנסיבות המיוחדות לו היא לאור המושג שליחות. הקב"ה פועל לפי הכלל שניתן למנות שליח רק לתפקיד שהוא מסוגל למלא את שליחותו, וכל אדם נמצא במקום בו הוא יכול למלא את ייעוד זה. עצם ההבנה הזאת, לפי דעתי, היא מאוד חשובה, וזה עוד בטרם אנחנו ניגשים לשאלתך.
כפי שכתבתי התשובה לשאלה מן הסתם אינה פשוטה, שהרי אף אחד לא יכול לדעת את חשבונותיו של בורא עולם. בנקודה זו "נכנסת לתמונה" ההשקפה והאמונה של היהדות, ואנו פוגשים כאן מספר שאלות יסוד שונות. האפשרות הראשונה שהצעת היא שיש לאדם מספר שנים מוקצב ממרומים, והאדם נפטר כאשר הם נגמרים. הרמב"ם נשאל שאלה דומה, והיא מופיעה באגרות הרמב"ם שהוציא הרב שילת בחלק א. השאלה נקראת בענין קץ קצוב לחיים, ואני אעתיק את השאלה:
האם חיי האדם בזה העולם קצובים אל קץ מסוים, אשר בהכרח יגיע אליו ולא יטעוהו הפגעים וימיתוהו* או ימיתוהו הפגעים אם יפגעו בו, ויאבדו את חייו אם לא ייזהר מהם* אם לא יישמר ולא יכין האמצעים להרחיקם- לא יישאר בחיים, ואם יכין האמצעים לעמוד כנגדם- יישאר, ויארכו ימיו יותר משהיו מאריכים אלמלא נשמר והכין.
הרמב"ם דוחה לחלוטין את ההבנה שיש מספר שנים שקבוע לאדם מראש. עיקר דחיותיו הם מדברי התורה ועיקרי המצוות. התורה מצווה אותנו לעשות מעקה לגג, והטעם ברור שהוא משום פן יפול הנופל. מדוע התורה תצווה אותנו למנוע מצב של מוות אם בכל מקרה הסיבה היחידה למות האדם זה שהגיע זמנו. אם יש קץ קבוע הרי לא יועיל המעקה כלל, ונמצאת המצווה לשווא ללא הועיל. הרמב"ם ממשיך ונותן דוגמאות נוספות:
• התורה מצווה אותנו לבנות ערי מקלט, והטעם הוא כדי להגן על הרוצח בשגגה פן ישיג אותו גואל הדם.
• כהן משוח קורא לאיש הירא ורך הלבב לא לצאת למלחמה, כדי שלא ייהרג. אם בכל מקרה הוא ימות, מה זה משנה אם ייהרג במלחמה או בבית.
• יונה ניבא שעוד ארבעים יום נינוה נהפכת. והרי אם היה לה קץ קבוע מראש איך הם קיבלו הארכה.
הרמב"ם מביא שם פסוקים נוספים, ונראה שהעיקרון של תשובתו ברור. האמונה הבסיסית שלנו היא להתפלל לרפואת חולה, והרי אם הכל תלוי במספר השנים הקצוב אין לתפלה תכלית ומטרה. וכעת אנו חוזרים לאפשרות שאת/ה העלת- האם המוות נובע מהגשמת השליחות בעולם?
אם כן עד כה ראינו שני הסברים- 1. נגמרו השנים שהוקצבו לו. 2. אחרי שהוא מסיים את תפקידו בחיים. הראשונים העלו אפשרות שלישית לשאלה, ונראה שניתן להגיע לתשובה זו מתוך הסתכלות במציאות. ישנם מקרים רבים בהם תינוק נפטר סמוך ללידתו או בגיל קטן. האם במקרה כעין זה אנו יכולים לומר שזה היה תפקידה של אותה נשמה?! מדוע שה´ יקצוב לתינוק שלא עשה כל רע פחות שנים משאר האנשים. שאלה זו מתעוררת גם במקרה שאדם מבוגר פתאום מקבל התקף לב ונפטר, והשאלה היא מדוע זה קרה הרי הוא יכול לעשות עוד כ"כ הרבה.
כאשר הראשונים התמודדו עם המציאות של צדיק ורע לו, היו שהציעו תשובה שישנם מקרים שיש בהם חוסר השגחה (באופן כללי תסתכלי בדברי הרמב"ן בשער הגמול). לא ניתן לדבר על כך שה´ קבע שאדם מסוים יחיה פחות, אלא אנו צריכים להבין את השגחתו של ה´ בצורה שונה. כאשר אדם עושה עבירות, או לחילופין אין לו מצוות ברמה מסוימת שאיננו מבינים מהי, יתכן וה´ אינו משגיח ומשאיר אותו למנהג העולם. אפשר להסתכל על נהג אופנוע שנוהג במהירות מופרזת ללא קסדה ועושה תאונה ונפגע, בשני דרכים- 1. ה´ רצה להעניש אותו ולכן עשה תאונה. 2. היה כאן מציאות כדרך הטבע, וסביר שבמציאות זאת האדם יפגע. יתכן ואם הייתה לו השגחה מיוחדת אזי ה´ היה שומר עליו. מקרים אלו מקבילים למקרי מוות בתאונות דרכים.
אנו איננו יכולים לבחון את השאלה ואיננו יודעים את התשובה, ויתכן והמוות נגרם כדרך הטבע והמציאות. עיקר השכר והעונש הוא בעולם שכולו טוב, וה´ "מתחשבן" עם האדם בעולם הבא. גם הרמב"ם במורה הנבוכים בהתמודדותו עם שאלת הרע מציע שבמקרים רבים אנו גורמים לעצמנו את הרע, ואיננו יכולים לבוא בטענות אל ה´. אדם שאוכל אוכל מלא בכולסטרול, או אדם שמעשן כמו קטר, הוא גורם לעצמו לרעה. יתכן וה´ יעזור לו וירפא אותו, ולכך אנו מתפללים, אך גורם המוות הוא האדם עצמו.
אני חושב שקשה ובעייתי לתלות את מות האדם במילוי ייעודו. האם אנו יודעים מה תפקידנו בעולם. נראה שזאת השאלה הקשה של האדם, והאדם מתחבט בה כל חייו. האם אנו יכולים להסביר שהילדים שנפטרו בעקבות פרשת ´רמדיה´ מלאו את תפקידם בעולם?! האם אדם שנפטר ממחלה בגיל 30 מילא את תפקידו בעולם?! נראה שלעולם לא נהיה מסוגלים לענות על שאלה זו.
נקודה נוספת שבעייתית בתשובה זאת היא שאלת השכר שמגיע לאדם לעולם הבא והבחירה החופשית של האדם. אם יש לאדם תפקיד מסוים בעולם וברגע שהוא מסיים את התפקיד הוא נפטר מהעולם, מה המקום לשכר שונה בין האנשים לעולם הבא? הרי כל אדם עשה את תפקידו. מה המקום לבחירה חופשית של האדם בעולם? האדם נמדד לפי מעשיו, אך האם מעשיו ומטרותיו קבועים מראש משמים?! אינני בטוח בכך, האדם צריך להפיק את המירב מתוך אישיותו וכשרונותיו, אך לא ברור שהכול נכתב מראש ובכלל זה מהם ההישגים שאדם צריך להגיע אליהם.
אם אני אסכם את תשובתי נראה שלא ניתן לתת תשובה חד משמעית מדוע אדם מת. נראה שהתשובה הכי נכונה היא שכל מקרה שונה ונובע מסיבה שונה, ויתכן וכל התשובות נכונות והשאלה באיזה מקרה. בפרשת בראשית נאמר שה´ לקח את חנוך לשמים בגיל צעיר- ´ואיננו כי לקח אותו א-להים´. נחלקו הפרשנים מדוע חנוך נפטר בגיל צעיר (יחסית), ותעייני שם תראי סיבות שונות למותו ושונות משאלתך. איננו יודעים את חשבונותיו של ה´ ואנו מאמינים שכולם צדק ואמת. נראה ששאלה זו נוגעת במקרים שמופלאים מיכולתנו ואין לנו יכולת לחקור. שאלת ההתמודדות עם המוות צריכה להיות בהשלכות על עתידנו ושיפור מעשינו, ופחות בשאלה מדוע זה קרה וממה זה נבע (ראי לדוגמא בדברי הרב סולובייצ´יק במאמרו קול דודי דופק).
מקווה שעזרתי לך ולו במעט,
אוהד.

אם יש שאלות נוספות, בשמחה-
ohad_fix@hotmail.com