שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בת 16 והייתי חודשיים מהקיץ בגוש קטיף ובצפון הרצועה.
בתפילת שחרית של יום כיפור לא עמדתי ב"מי שברך" לחיילי צה"ל מפני שהיה לי קשה נפשית לברך את צה"ל שיצליחו בכל מעשיהם.
וחוץ מזה אני לא מזדהה ומסוגלת לקרוא להם "צבא הגנה לישראל" כמו שכתוב בסידור אלא צבא הגירוש לישראל...
בזמן התפילה אחותי שהיא חיילת שמה לב שלא עמדתי והיא נפגעה מאוד וגם יש לי שני אחים בצבא.
האם עשיתי נכון שהלכתי לפי הרגש? זה לגיטימי?
תשובה
ב"ה
שלומות,
אני מבין את הקושי אבל אינני מסכים עם המסקנה. הצבא הוא גוף כללי, לא אנשים פרטיים. יש מהם שאולי היו צריכים לנהוג אחרת. אבל, ככלל הצבא הוא גוף כללי, של כולנו, קדוש וחשוב.
הוא לא של החיילים המפנים, הוא שלי!
לכן, צריך לעמוד בתפילה, לומר אותה בכוונה שלמה ולקוות שהצבא בפרט והמדינה בכלל יעמיקו את אחיזת עם ישראל בארצו.
ביקר,
שי פירון