שאלה
א. עד מתי 'צריך' או רצוי להגיד מי שברך לחולה? למשל אדם שהיה חולה במצב קשה והשתפר, אך עדיין חולה במידה מסוימת ולא חזר ל-100% בריאות, האם להמשיך להתפלל עליו או שמא זה נראה כמעין 'כפיות טובה' בעיני שמיים, שהרי הוא יצא מכלל סכנה ומצבו השתפר מאוד.
ב. האם מותר להגיד מי שברך לחולה, על אדם שבעיניך יש לו בעיה נפשית, אך לדעתו הוא בסדר גמור. למשל, ואני שואל ברצינות (אם כי אין לי התנגדות אם הרב יחליט שהדוגמא לא תופיע בגוף התשובה), ראש ממשלה אשר מחליט לוותר על שטחי א"
י ולא להילחם בטרור וכו', האם מותר להגיד עליו מי שברך לחולה על תקן הסעיף "בריאות הנפש" מתוך הנחה שיש לו בעיית אמת, או שמא הדבר ייראה כצחוק מעצם התפילה/בקשה
תשובה
שלום רב:
א.יש לומר "מי שברך" עד שיבריא לגמרי.
ב.בוודאי שיש גם עניין להתפלל על אדם שיש לו בעיה נפשית למרות שאני חולק לגמרי על הדוגמא מאחר והבעיה איננה בתחום הזה אלא בתחום אמוני רוחני.
מיכאל ברום.