מי אמר שהדרך שלנו נכונה? (איך אפשר 'להטיף' לאחרים?)

לשואלת היקרה שלום רב!

אולי זה יפתיע אותך, אבל שמחתי מאוד לקרוא את השאלה שלך, כי יש בה רצון לחיפוש אמיתי ונוקב, מבלי לפחד לשאול שאלות קשות. שמחתי לראות את הנכונות שלך ללכת עם האמונה שלך עד הסוף, זו נקודה שאני מאוד מעריך, וכיום, שהעולם מאוד "זורם" וכולם הולכים אחרי איזשהו "טרנד" כצאן לטבח, זה דבר נדיר ביופיו. הידד!

ברשותך, אענה לך בתחילה על השאלה האחרונה שלך... טוב.. בכל אופן.. אני רוצה לענות לך.. אבל האמת שאני כותב במחשב הנייד שלי באוטובוס... ויש כאן מישהו שחושב שזה בסדר שהוא בועט לי בגב.. אחחח.. האמת שזה קצת מקשה עלי את הריכוז...אחחח... אז יכול להיות שהתשובה תהיה קצת מבולבלת, אני מתנצל מראש אחחח... הוא גם ממש חזק הבחור הזה. אולי אני יגיד לו פשוט שיפסיק? אבל רגע... מי אני שאגיד לו להפסיק? הרי כך הוא בוחר לחיות את חייו? תוכן החיים שלו הוא אאחחח.. פשוט לדפוק חזק בגב של אנשים. אולי הוא מאמין שזה חשוב? אולי זה איזשהו טקס דתי? אחחחח, וואי וואי, הפעם זה ממש כאב, נראה לי שאני פשוט יבקש ממנו להפסיק, אחרי הכל, אמנם כך הוא חושב ומאמין, אבל זה פוגע באחרים, אז אני חייב להגן על עצמי ועל מי שישב כאן לאחר שארד מהאוטובוס.

איזה יופי.. זה הצליח, הוא אכן הפסיק. אבל.. רגע.. עכשיו הוא דופק לעצמו את הראש בחלון.... אויי. כבר אמרתי שהוא ממש חזק הבחור הזה? חייבים לעשות משהו, אולי נתקשר לאמבולנס. אבל רגע... למה לעצור אותו? אולי נוח לו במצב שהוא נמצא עכשיו? אולי הוא אוהב להיפצע? אולי זה מחדש לו את זרימת הדם במוח? אולי גם זה סוג של טקס דתי? אני חושב שבכל מקרה אתערב, הרי ברור כשמש שהאדם פוגע בעצמו, ואני רוצה לעזור לו כדי שלא יפגע בעצמו, ואולי אפילו יבין שזה לא טוב לו לנהוג כך. הוא נרגע, ברוך השם. עכשיו אני יכול להמשיך לכתוב לך את התשובה, רגע, מה היתה השאלה? אה.. נזכרתי, האם יש דבר כזה לומר לאדם שהדרך שלו לא נכונה?... נראה לי שעניתי לך על זה כבר....

ודאי שיש לי את הזכות ואף את החובה לומר לאדם שלדעתי הוא טועה, כי ה´ יתברך נתן לי שכל כדי שאשתמש בו, ולא כדי שאכבד את כל השריטות של כולם, מבלי לומר דבר. כמובן, שאדם צריך לומר את דעתו בנועם ובנחת, אבל ודאי שיש לו את הזכות לומר, אדרבה, מי הוא שהוא לא יגיד מה הוא חושב? הרי ה´ נתן לו שכל, באיזו זכות הוא לא משתמש בו, ולא אומר את דעתו? וכן להפך, אם מישהו אומר לי את דעתו והוא חושב שאני טועה, אני שמח, מפני שהוא עוזר לי להיטיב את דרכי, בין אם קיבלתי את דבריו ובין אם לאו.

וזה מביא אותנו לשאלה הראשונה שלך. אנחנו לא עושים מצוות כי יש בזה צורך. מצוות הן לא איי-פון, שיש כאלו שיש להם צורך, אז הם קונים, ויש כאלו שאין להם צורך (או כסף) אז הם לא קונים (תסלחי לי אם לא אחשיב את אלו שקונים בשביל הפוזה...). מצוות הן חיוב. ה´ יתברך הוא מלך העולם והוא אמר שחייבים לעשות אותן, ולכן אנו עושים אותן. ועוד דבר, מי שלא עושה אותן, נענש, ואנחנו לא אוהבים לקבל עונשים, זה לא כיף ולא נעים. וגם אם יש אנשים שחושבים אחרת, זה עדיין לא אומר שזה לא נכון. לדעתי זו אמת מוחלטת שאין עליה עוררין, ומי שלא חושב כך, טועה. גם אני הייתי בגילך (אם גילך נמוך מ-26... אגב, לכל השואלים, זה מאוד עוזר לכתוב את הגיל...), ושאלתי אותן שאלות, ואפילו שאלות נוקבות יותר, זו המסקנה החד משמעית שהגעתי אליה, ואת מוזמנת לעשות כך גם את, וכיון שיש לך יושר פנימי אני מאמין שתגיעי למסקנות אפילו יותר מדויקות מהמסקנות שאני הגעתי אליהם. אלו הדברים ברמה הבסיסית והחשובה עד אין קץ, מעבר לזה יש עוד הרבה.

לא רק שמצוות הן חובה, הן זכות שאין כדוגמתה, ואני מתכוון בעזרת ה´ להוכיח לך למה מצוות זה דבר שאת, ובעצם כל אדם, הכי רוצה בעולם. כולנו רוצים להיות יפים, מוצלחים, אוהבים, נאהבים, מלאים בנתינה וחסד, חכמים ועוד ועוד. כדי לקבל או לקנות את כל המעלות הללו, אנשים מוכנים לעשות הרבה דברים, להשקיע בזה זמן וכסף וכוחות נפש גדולים. אנחנו היהודים, בנים של ה´ יתברך, שהוא המקור של השמחה, החכמה, היופי, ההצלחה, האהבה, הנתינה וכו´ ובגלל שהוא כל כך אוהב אותנו הוא נתן לנו חיבור ישיר בפס רחב בלי מתווכים שמחבר אותנו ישר אליו. זה מתבטא בשלוש דרכים עיקריות. תפילה, תורה ומצוות. המילה מצווה באה מן המילה צוותא, יחד, מלשון חיבור. ה´ יתברך הוא כל מה שאת מרגישה שטוב בעולם, והרבה יותר מזה, אני בטוח שאת רוצה להתקרב לזה, ומי שלא רוצה להתקדם בחיים, להצליח וכו´.. האמת שאני לא מאמין לו. כשאומרים לך להתקרב לקב"ה, לזה מתכוונים, זה לא כמו להיות חבר של ג´סטין ביבר, שיש כאלו שירצו ויש כאלו שלא (יש כאלו??), זה משהו הרבה יותר פנימי, עמוק, וגם משתלם בסופו של דבר. קרה לי פעם באירוע של חוסר טקט מצדי שיצרתי מצב שאדם שאינו שומר תורה ומצוות שמע שהתפללתי עליו שיחזור בתשובה. בתחילה, הוא קצת נעלב כי הרגיש שאני רוצה לשנות אותו. אך ה´ יתברך שם לי מילים בפה ואמרתי לו: "תכל´ס, מה המטרה שלך בחיים, לאן אתה רוצה להגיע?" ואז הוא חשב קצת ואמר: "אני רוצה להתפתח ולהתקדם מבחינה אישית" (הוא אמר עוד כמה דברים שאני לא זוכר, אבל זה רוח הדברים). אז אמרתי לו: "זה בדיוק מה שביקשתי בשבילך, כי לחזור בתשובה ולהתקרב אל ה´ זה בעצם להתקרב אל המקור של כל המעלות הטובות". הוא שוב חשב קצת ואמר: "אתה יודע מה? תודה!"

ולשאלתך השניה, רוב השאלות שיש באמונה נובעות מתפיסה לא נכונה של התורה/הקב"ה/המצוות ואז יש קושיות על התפיסה הזו. ואז מה שצריך לעשות זה פשוט להסביר למה ההבנה הראשונית איננה נכונה ובדרך כלל השאלות נופלות מאליהן. אחת הדוגמאות היא הבנת המושג "מנוחה". מנוחה זה לא "סטלבט" ולא "סטלה", מנוחה היא פעולה רוחנית, זה לא שה´ הסתלבט ביום השביעי לבריאה אלא הוא [ברא את המנוחה]. יש הרבה מה להעמיק ולספר על המנוחה, חשיבותה ועוצמתה, אבל ברובד הפשוט חז"ל רק הסבירו והגדירו לנו איך לא לקלקל את המנוחה הזו, שזה אומר שלא לעשות 39 מלאכות וכל גזירות חכמים, וזכית במתנה שנמצאת בבית גנזיו של הקב"ה ששמה שבת, ואם את גם עושה קידוש ואוכלת שלוש סעודות, מילאת את נפשך בקדושה וטהרה. לכן, ההבנה ששבת היא "יום חופשי" שכל אחד בוחר ממה הוא נהנה ועושה אותו, היא תפיסה שגויה. שבת זה סוג של עבודה, עבודת ה´ שנקראת מנוחה, שהיא עבוה מענגת, משחררת ומשמחת, אבל היא עדיין עבודה. אם תרצי מקורות שאפנה אותך למקורות להעמקה בהבנת תפקיד השבת, אשמח להפנות אותך.

זכית שהמשפחה שלך חזרה בתשובה ויש לך את האפשרות לבחור באמת מתוך מודעות ומתוך רצון של "נעשה ונשמע", לא כל היהודים זוכים למעמד שכזה בחייהם. אני בטוח שתשכילי לעשות בחירה נכונה, טובה ואמיתית, לך, לסובבים אותך, ולכל העולם שנברא בשבילך, כלומר, שתשתדלי בתיקונו בעזרת ה´.

בהצלחה,

אשמח לתגובות מכל סוג שהם (חוץ מאיומים על חיי...)

שמואל
shmuelart@gmail.com