שאלה
הרב שלום,
"ובחבורתו נרפא לנו" - הרעיון של מיתת צדיקים מכפרת איננו זר ליהדות, אך רציתי להבין מה ההבדל המהותי בין הרעיון הזה אצלנו ולהבדיל בנצרות? נאמר לי שההבדל הוא שאצלנו משמעות הדבר היא שאדם יכול לקחת יסורים של אדם אחר מתוך הקשר שקיים בין בני אדם - מעין ערבות הדדית ואילו בנצרות להבדיל הרעיון הוא ש"אל" מכפר ואז זה "מיסטי" ולכן פגאני.
אני מבינה את זה בכללי אבל אשמח שהרב יעזור לי לחדד ולהבין יותר לעומק את ההבדל המהותי. שהרי - כיצד יש צדק ברעיון של מיתת צדיקים מכפרת? נניח שאדם חטא ולא עשה תשובה - מדוע שסבלו של אדם אחר יכפר לו? מה בעצם ההבדל המהותי בין שתי הגישות?
מעבר לכך - האם אפשר להבין את הפסוק הזה באופן אחר או שאכן הכוונה שעם ישראל סובל עבור עוונות האומות וכיצד יש להבין זאת?
תודה רבה מכל הלב.
תשובה
שלום וברכה
איני בטוח שניתן לתרגם את רעיון הכפרה בכלל, ובפרט את רעיון מיתת צדיקים מכפרת, לשפה ראציונלית, ולנסות ולהשוות בין תפיסות שונות של מיתת צדיקים מכפרת.
ניתן לנסות ולגשש. נראה כי קביעה זו מתחילה ראשית בעובדה שיש על מה לכפר, לאמור: שחטא יוצר מציאות מכתימה של העולם, שחברה שאינה מתוקנת או שמטמאת את הקודש מחוללת בעולם דבר מה מקולקל, שצריך לכפר עליו, לאמור: לנקות אותו, ולהסיר אותו מן העולם.
הכפרה נעשית בדרכים שונות. אחת הדרכים היא מיתת צדיקים, שמביאה צער וכאב בעולם, אותו חשים גם אלה שעשו תשובה וגם אלה שלא עשו תשובה, וכאב זה עצמו הוא המסלק חלק מחותמו של החטא בעולם, ומכפר על עם ישראל.
אני לא יודע להשוות את הדברים לנצרות, גם כי איני יודע דבר משמעותי על הנצרות, וגם בשל העובדה שכאמור קשה לתרגם את מושג הכפרה למונחים ראציונליים. היא נמצאת מעליהם.
כל טוב