שאלה
בס"ד
כיצד ממנים שופט בבית דין רבני?
וכיצד היו ממנים בעבר, בתקופת הסנהדרין?
איך יודעים וקובעים אם הוא מספיק אמין ואם יש לו מספיק ידע בהלכה?
מי רשאי למנות?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
יש הבדל בין התקופה שלנו לתקופה הקדומה.
כיום אין בית מקדש ואין נביא ואין אורים ותומים ואין לשכת סנהדרין.
יש לנו כיום התארגנות פרטית -ציבורית ממלכתית מטעם מדינת ישראל לקיים בתוכינו בתי דין רבניים שעיקר עיסוקם כיום נובע מכוח חוק בכנסת......
הם עוסקים באופן רשמי בענייני אישות ומעמד אישי כולל גיור .כמו כן הם עוסקים במתן פסיקה הלכתית בתחומי החיים והחברה בין אדם לחבירו.
אתה יכול להתרשם מעיון בפרוייקט השו"ת בפיסקי הדין שמתפרסמים מעת לעת.
אולם לגבי התקופה הקדומה כדאי לך לעיין ברמב"ם בהלכות סנהדרים פרק א 'ופרק ד'.
אני מעתיק לך את דברי ספר החינוך מצוה תצא ד"ה נצטווינו למנות שופטים
למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה בעל כרחם,
ויצוו בראוי לעשות וימנעו הדברים המגונים,
ויקיימו הגדרים על העובר עד שלא יהיו מצוות התורה ומניעותיה צריכות לאמונת כל איש ואיש.
ומתנאי המצוה הזאת שיהיו אלה הדיינין מדרגה עליונה ממדרגה, וזה שנעמיד בכל עיר ועיר עשרים ושלשה דיינין מקובצין כולן במקום אחד משערי המדינה הראויה לזה המנין, וזאת היא סנהדרי קטנה,
ונעמיד בירושלם בית דין גדול משבעים דיינין, ונעמיד אחד על השבעים ההם והוא הנקרא ראש הישיבה והוא אשר יקראו החכמים נשיא כמו כן, ויהיו כולן מקובצין במקומן המיוחד להם. ומקום שהוא מועט המנין שאינו ראוי לסנהדרי קטנה יעמידו בו שלשה ישפטו הם הדבר הקטן, והדבר הקשה יביאון למי שהוא למעלה מהם.
וכמו כן ימנו נוגשים בעם הסובבים בעיר בשוקים וברחובות יביטו עניני בני אדם בסחורותם ממכרם ומקחם עד שלא יהיה ביניהם העול ואפילו בדבר מועט. והמצוה שבאה בזה הוא אומרו יתברך [דברים ט"ז, י"ח], שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ולשון ספרי [כאן], מנין שממנין בית דין לכל ישראל, תלמוד לומר שופטים ושוטרים, ומנין שממנין אחד על גבי כולם, תלמוד לומר תתן לך, ומנין שממנין בית דין לכל שבט ושבט, תלמוד לומר בכל שעריך, רבן שמעון בן גמליאל אומר לשבטיך ושפטו, מצוה על כל שבט ושבט להיות דן את שבטו, ושפטו את העם, על כרחם. וכבר נכפלה המצוה למנות שבעים זקנים, והוא אמרו יתברך למשה ע"ה [במדבר י"א, ט"ז], אספה לי שבעים איש, ואמרו זכרונם לברכה [ספרי בהעלותך פיסקא דאספה לי] כל מקום שנאמר לי הרי הוא קיים לעולם, וכן [שמות כ"ח, מ"א], וכהנו לי וגו', כלומר שהיא מצוה נדחית ואינה לפי שעה, אבל יהיה זה עוד כל ימי הארץ.