שאלה
שלום, ברצוני לשאול שאלה, ברשותכם.
אינני מבין מדוע בברכות שבתפילת שמונה עשרה כמעט לא מופיעות מילות בקשה כגון 'נא', 'אנא'.
המילה 'נא' מובאת רק ב2 מהברכות, בברכת גאל ישראל('ראה נא בעניינו') ובברכת משען הצדיקים ('יהמו נא רחמיך')
אצל משה רבינו ע"ה מצינו שבבקשה אחת מה' הוא השתמש בשני מילות בקשה ("קל נא רפא נא לה")
עצם היותנו מהללים את הקב"ה בברכות הראשונות על היותו הקל הקדוש ואדון הכל לעניות דעתי לא מתיר לנו לבקש ללא מילות בקשה,
הדבר עלול ח"ו להראות כדרישה מה', ולא כתחינה ובקשה.
בנוסף, בברכת שים שלום אנו אומרים "וטוב בעיניך לברכנו" -הלשון די תמוהה, האם זו בקשה? אם כן מדוע היא אינה בעתיד אלא בהווה? לשפלות דעתי צריך היה לרשום "יהיה בעיניך".
לסיכום, שאלתי היא מדוע לא מופיעות יותר מילות בקשה? האם לא מן הראוי שבכל ברכה תכתב לפחות מילת בקשה אחת?
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה מעניינת.
אני לא יודע למה המילה "נא" לא מופיעה, אולם אני משער שהדבר מכוון.
תפילת עמידה פותחת בשלוש ברכות המבטאות את ההכרה שלנו ואת הריחוק העצום ביננו ובין הקב"ה. אלה דברי ההקדמה המתארים בדיוק את המקום בו ריבונו של עולם נמצא בתודעתנו, ואת העובדה שהוא הא-להים, והוא הקדוש והעליון.
בשל כך, אין עוד צורך במילות "נא" וכדו', אלא מבחינה מסוימת בדיוק להפך. החלק בו אנו מבקשים דברים הוא הצד השני של המטבע: הקירבה העצומה שלנו לריבונו של עולם, והאמירה הפשוטה של מה שאנו צריכים ומה שאנו מבקשים, בלי מילים המדגישות שוב את התחנונים.
כך נעה תפילת עמידה מהשגב העצום היוצר ריחוק, ועד הקוטב השני של פניה לריבונו של עולם הקרוב עלינו בכאבים הכי פשוטים שלנו.
כל טוב