שאלה
שלום לך שוב, הרב יובל שרלו
ותודה על תשובתך הקודמת לשאלתי- אהבתי את העיקרון של להפוך את השאלה לתשובה, וברוח דבריך אני רוצה לתת לך תשובה, על שאלה שמטרידה אותי ואולי גם אותך, והיא- למה הקונסרבטיבים בחרו לתמוך ברפורמים ולא להיות חלק מהיהדות ההלכתית.
לדעתי התשובה היא הנוקשות והסגירות של הממסד. היותם של אנשי הציונות הדתית, כולל צוהר, עסוקים מדי או כעוסים מדי, כדי לבוא איתם בדיאלוג. היותם של אנשים יקרים מהציונות הדתית סגורים בתוך החברות שלהם, בתוך העולם שלהם, ומעורבים מעט מדי בחייהם של אנשים לא שומרי תורה ומצוות.
אני שואלת ומציעה, שאם אתם כצוהר רוצים לקרב אנשים ליהדות, ולא להפקיר את החילוניים לתנועות לא הלכתיות שבאופן מסויים מעוותות את היהדות, עליכם להתחיל עוד לפני החתונה. בתנועה הקונסרבטיבית קיים מיזם בר ובת מצווה. במסגרת זו הנער או הנערה לא רק לומדים בעל פה את ההפטרה וקריאת התורה, אלא עוברים ממש קורס של מספר חודשים המהווה מבוא ליהדות- כולל הכרה של תפילות ומחשבת ישראל. במסגרת קורס זה שותפה גם המשפחה, המחוייבת להגיע לתפילות שישי ושבת במשך כל תקופת הקורס, עד הטקס. לא חייבים לעשות את זה גם לבנות, אבל במקרה שלי- שאני הבת הבכורה ואין לי אחים, אני הייתי זו שהעלתה את אבא שלי וסבא שלי לתורה, ולימדה את ההורים שלי והאחיות שלי תפילות בסיסיות כל כך כמו עמידה, שמע ישראל ותפילות נוספות. מיזם כזה אינו חד פעמי אלא משאיר חוויה של רצון להמשיך ולטעום מהיהדות גם בהמשך.
יש לציונות הדתית מה ללמוד מהקונסרבטיבים, ויש לקונסרבטיבים מה ללמוד מהציונות הדתית. ובעיקר- אנשים לא דתיים ירוויחו מהמפגש הזה בין רבנים וקונסרבטיבים, כי המפגש יאפשר למידה הדדית לצורך חזרה אמיתית של יהודים ליהדות.
כל עוד אתם לא תדברו, ותשארו ספונים בישיבות ובפוליטיקות הפנימיות, לא יווצר שינוי המאפשר אחדות וגאולה.
לכן הרבנות לא יכולה להוציא את הנושא הזה מסדר היום הציבורי שלה, לפחות לא רבנות צוהר השמה על דגלה לפתוח צוהר וחלון בין העולמות. וחלק מהעולם הלא דתי עובר במרכזי לימוד ותפילה קונסרבטיביים ורפורמים. לכן גם לשם עליכם להגיע.
שבוע טוב
תמי.
תשובה
שלום וברכה
נכון הדבר שיש נוקשות וסגירות של העולם הדתי ההלכתי. נוקשות וסגירות זו הן עצמן תוצאה של רוחות הסערה. דווקא עולם הרפורמה הוא שהגביר את הקשיחות הזו, בשל האחריות הגדולה שלא יתמוטט הבניי כולו. קשה להיכנס לדיאלוג במקום בו התחושה היא שהכניסה מחייבת ויתור על הזהות האמונית של עצמך.
איני חושב שהציונות הדתית בפרט והאורתודוכסיה בכלל מזניחות את הציבור הכללי. אני חושב שזה להפך – הן עושות מאמצים רבים להתקשר בציבור זה.
הרעיון של תוכנית לקראת בר המצווה הוא רעיון נכון, ובמקומות שונים הדבר נעשה. בעבר היה מיזם של צהר בדיוק באותו אופן, והוא לא פעל מסיבות שונות. בזה אני מסכים מאוד, ואני מקווה כי אכן נרים את המשימה.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם