שאלה
יש לי בעיה נורא גדולה של דחיית סיפוקים כשאני כועסת אני חייבת להגיד לאותו בנאדם שאני כועסת עליו את מה שאני מרגישה . קשה לי לא לכעוס ולהתאפק כי אם אני לא פורקת את כעסי אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת הלב שלי דופק חזק והבטן כואבת ואני מרגישה שאני חייבת לפרוק גם מתוך הצורך לחנך את אותו בנאדם שיבין שהוא עשה דבר לא נכון . אני מרגישה שאני חייבת להציל את כבודי האבוד ושלא יחשבו שאני תמימה וטיפשה ואפשר לעבוד עליי בשביל זה אני חייבת להגיד לאותו בנאדם את מה שאני חושבת ואז אני מרגישה הקלה עצומה . אני יודעת שמידת הכעס היא מידה נורא לא טובה ביהדות ושאלתי היא אם בכלל אפשר להתגבר על המידה הזו אני נורא רגישה ופגיעה ונראה לי שאולי מי שרגיש יותר קשה לו יותר להתגבר על הכעס מה אתה מיעץ לי לעשות וכיצד לפעול שאני כועסת כתובת האיימייל שלי היא hafeahatova@hotmail .co.il
תשובה
בס"ד
שלום רב,
היהדות מתיחסת לכעס בצורה מאוד שלילית ואומרים חז"ל "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה".
כי בשעת הכעס אדם לא שולט בעצמו במחשבותיו ובדיבורו וזה בדיוק אל זר הנמצא בתוכו של האדם, וברגע הכעס אדם בעצם שוכח את בוראו והוא שפוט של הכעס שלו וברגע זה הוא המלך, ולכן הביטוי הוא "עבודה זרה"
להזכירך עבודה זרה הוא אחד משלושת האיסורים החמורים שנאמר עליהם "יהרג ואל יעבור".
כי בעצם מי שכועס יכול לעשות הכל...
אז לאן אנחנו מגיעים?
פעם שמעתי סיפור איך להתגבר על מידת הכעס.
מעשה באדם אחד שאהב לכעוס, ולכולם סיפר שקשה לו להתגבר על עצמו עד שהוא פגש רב שהתיר לו לכעוס אבל בתנאי אחד שתכעס מאוד מאוד חזק רק אחרי שתפתח את קופסת הכעס ותוציא את הכעס ותשים אותו בכיסך , וקופסת הכעס תהיה מונחת על הארון בבית.
הוא שמח על העצה וכבר למחרת שמישהו הכעיס אותו בתפילת שחרית הוא אמר לו "חכה פ ה רגע קט אני הולך להביא את הכעס שיש לי בבית" וכשהוא חזר עם הכעס בכיס כבר הוא לא יכל לכעוס יותר.
כך הבין את עצתו החכמה של הרב.
בוא נקח את הסיפור הזה ונישם אותו אצלנו.
בברכה