מידת הכעס וחוסר הסבלנות

שלום

ראשית, ישר כחך שאינך מתעלמת מהתנהגותך ואינך מטייחת אותה אלא מתמודדת בגבורה עם חולשה שלך.

שינויים קורים באיטיות ובעומק ולא מהר.

בכל פעם שאת נתקלת בהתנהגות כזו, עצרי ושאלי עצמך מדוע את ממהרת וכועסת. האם באמת כל כך חשוב לך 'להגיע'? הרי הדרך היא המטרה הרבה פעמים, החיים עם הקרובים לנו, בצורה שמחה וסבלנית, הם המטרה יותר מאשר 'להספיק' עוד עבודה או אפילו ערך אחר.

עבדי על עצמך בעקביות לפני אכילה, המתיני לפני שאת מסתערת, חשבי על איכות האוכל, על ד' שנתן אותו, טלי ידיים במתינות וברכי לאט ובכוונה. יש בזה כח לשנות הרגלים, חז"ל תיקנו כך כדי שהרוח שלנו תנהל את החומר ולא הפוך.

אינך מלך העולם, אינך יכולה להספיק הכל, והעולם יסתדר בלעדייך. לכן אין סיבה לרוץ, לא הכל תלוי בך.

גם אם את נופלת בזה ותפלי בהמשך, קומי והמשיכי, את אדם המתקדם לטוב ולסבלנות, וגם התקדמות זו עצמה צריכה סבלנות גדולה.

תוכלי ללמוד את פרק מידת הזהירות, וכן 'מפסידי הזהירות' בספר מסילת ישרים, שאין בו אות מיותר כדברי הגר"א.

בהצלחה במסע