מידות

שאלה

שלום,קודם כל אני חייבת לציין שמה שאתם עושים כאן כולם הרבנים וחברים מקשיבים..

אתם עוזרים כ"כ... תודה רבה...!!

עכשיו לשאלה שלי אליך..

השאלה שלי בעצם עוסקת בנושא המידות..

יש לי מידה כזאת

שכאשר אני נפגעת ממישהו אני פשוט כועסת עליו ולא שוכחת את זה ואני יודעת שבויקרא י"ט

יש את האיסור "לא תקם ולא תטר"

אך אני עושה את שני האיסורים גם לנקום להחזיר מעשה וגם לטר לזכור את המעשה..

והכי מעצבן שזה לא ממש בשליטתי אני יודעת

שאין הדבר עומד בפני הרצון וכן זה אכן בשליטתי

אבל בכל הדרכים אני לא מסוגלת לצאת מהדרך הזאת של להיפגע ולהחזיר..

זה כאילו בטבע שלי.

אני צריכה עזרה.. כיצד לנסות להוריד את המידה המטופשת הזאת..

דרכים שאולי יוכלו לעזור לי לשפר את התנהגותי לסביבה..

וגם עוד דבר.. האם יש דבר רע בציניות?

הרבה אנשים אומרים לי שהם נעלבים ממנה..

ואני חושבת שזאת דרך של בדיחות..

שאנשים סתם לוקחים ללב הכל..

אני מנסה להפחית בזה

אבל בכל אופן

יש אם זה דבר רע?

בתודה מראש..

הילה.

תשובה