שאל את הרב

מידות רעות לתועלת?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 13/05/09 20:50 יט באייר התשסט

שאלה

שלום. דבר ראשון ממש יישר כח על התשובות. ועכשיו השאלה:אומרים שכל מידה הקב"ה ברא לתועלת(לעומת הנצרות שאומרת שנגיד יצר המין הוא לא טוב אלא רק אם אין ברירה.והיהדות אומרת שההיפך. זה דבר טוב פשוט צריך לנתב למקום הנכון) אז למה צריך לבטל את הכעס הגאווה והעצבות? הרי הקב"ה ברא אותם לתועלת. וגם למדתי שצריך למגר את זה עד הסוף...

שאלה שנייה:יש לי בעיה. יש פעמים שאני ממש נכנסת לכעס גדול.אבל ממש גדול.אפילו על דברים ממש קטנים(כמו שהגעתי הביתה, והבית ממש מבולגן,או שאין מה לאכול)ואני ממש מתעצבנת. ושהגל כעס עובר אני נכנסת לעצבות ממש ממש גדולה. השאלה היא. איך אפשר להתגבר על זה ולא להכנס לכעס הזה?אני מרגישה שהקב"ה עצוב שאני עושה את זה וממש עצוב לי...:(

וד"א: שוב ממש יישר כח. מה היינו עושים בלעדיכם...

יום נעים ושמח

תשובה

שלום לך יקרה!

נכון, את צודקת. למידות קוראים "מידות" כיון שהכל זה ענין זה מידה. מה המידה ומה המינון שבו משתמשים בכח נפשי מסוים.
וזה נכון כמעט לגבי כל המידות, אך אתייחס למידות שהזכרת (כעס, גאווה, עצבות) - חז"ל דיברו שממש צריך להתרחק מהם, אך גם לגביהם זה לא משהו מוחלט, למשל - כעס - בשביל חינוך, הורה צריך ללמוד מהו "כעס הפנים" כלומר בתוכו הוא לא צריך לכעוס באמת על הילד, אלא להראות רק בפנים שלו כאילו הוא כועס.

לגבי גאווה - כתוב שלתלמיד חכם צריך שתהיה איזו מידה קטנה ("שמינית של שמינית") של גאווה. הוא צריך להיות מכובד, להכיר בערכו הגבוה, שהוא עובד את ה´ ולכן הוא קצת מעל מי שלא. כתוב "ויגבה ליבו בדרכי ה´" - אנו צריכים שתהיה לנו קצת גאווה על כך שאני הבנים של ה´, שאנו עובדים את מלך מלכי המלכים. (ואם לא היתה המידה הזו בעולם - איך היינו יודעים להשתמש בה לכך?).

ולענין עצבות - צריך להבין מהי עצבות.
רבי נחמן מבדיל בין עצבות ובין שברון לב.
כאשר בא לאדם איזה שהוא כאב או צער - הוא יכול לשקוע בהם עוד ועוד ולהיכנס למרה שחורה וממש לא לצאת ממנה, וזה מרחיק אותו מהעולם ומה´ ומעצמו (וזה נקרא עצבות,דיכאון) והאפשרות השניה היא לכאוב את הדבר,להצטער עליו - אך מתוך תחושה של קשר עם ה´. עמידה מול ה´, לכאוב את הצער מ-ו-ל ה´, לפרט לו עד כמה זה קשה וכואב ואין כח וגם לבקש כוחות ושיעזור ויגדיל אותי מהמצב הזה וכו´. לזה קוראים "שברון לב" - לעמוד לפני ה´ בלב שבור אך לא לשקוע ו"להתקע" בתוך ביצת יאוש ועצבות.


ולגבי שאלתך השניה -
מה שאת מתארת הוא מוכר, ובע"ה את תוכלי לעבוד על זה ולהתקדם ועם הזמן לצאת מהדפוסים האלו, כי הם בסך הכל דפוסים שסיגלת לעצמך מהילדות ובעזרת ה´ עם השתדלות שלך אפשר לצאת מהם.

לגבי כעס - למשל, תנסי להבין מה מפריע לך בסיטואציה המסוימת שעוררה אצלך את הכעס, מה אפשר לשפר כדי שלא יכעיס, תתבונני עד כמה הדבר הוא קריטי לחיים וכו´ (אני מציעה לך לשוחח עם חברה טובה או מישהי שמכירה אותך ותוכל לייעץ לך אישית).
ובענין העצבות - זה ממש עצה ידועה של היצר הרע שאחרי שאנו חוטאים הוא מפיל אותנו גם לעצבות וזה הניצחון הכי גדול שלו, ואסור לתת לו. ממש צריך להזכיר לעצמנו שאפילו שנפלנו לכעס זה בכלל לא הפנימיות שלנו, בפנימיות שלנו אנחנו נשמה זכה, ואנחנו יכולים לצאת מהדברים הרעים שהם חיצוניים לנו, וה´ אוהב אותנו ומקבל אותנו אליו בכל עת. צריך ממש להזכיר לעצמנו לא ליפול לעצבות, זה הכי כואב לקב"ה שהיצר הרע מצליח לנצח ניצחון שני!

תשובות רבות תוכלי למצוא אם תחפשי באתר שלנו את המילים 'כעס, עצבות, שמחה' וכו'.

אני מקוה שהצלחתי לגעת בדברים שאת חשה. ומתפללת שתצליחי. אשמח לשמוע אם תרצי לשתף..

רחל rachelsh7@gmail.com

כתבות נוספות