מטרתנו בעולם.

לשואלת שלום רב.
א. במסכת אבות אמר ר' יעקב שני משפטים - "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", אבל מצד שני - "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא" כלומר, נכון שהשכר הוא בעולם הבא, אבל אי אפשר להגיע לשכר הזה בלי להתאמץ, להתרומם ולהתעלות כדי להיות ראוי לכך. זה אפשר רק בעולם הזה. בעולם הבא אין יצר הרע, אין את חיי החומר, אין את הזמן ומאורעותיו, ולכן אין התמודדות, וממילא אין התעלות. מה שעשית והשגת בעולם הזה, זה מה שיהיה לך בעולם הבא. לכן אין אנו מעוניינים לוותר על עולם הזה. ובעניין זה אין קיצורי דרך. אמנם נשמה של ילד קטן היא טהורה שלא חטאה, אבל גם לא השיגה את ההשגות העליונות הראויות ולא התעלתה לאן שהיתה יכולה לעלות אחרי עמל של שנים בעולם הזה.
ר' יעקב שם מוסיף עוד משפט "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין". ומסביר הרב צבי יהודה זצ"ל, שהפרוזדור והטרקלין נמצאים באותו בית. וכשפותחים את הדלת, נכנס אור הטרקלין לתוך הפרוזדור. כלומר אדם יכול להגיע למדרגות גבוהות של דבקות אלוקית כבר בהיותו בעולם הזה. וכך מסביר ר' יהודה הלוי בספר "הכוזרי", את דברי חז"ל שתלמידי חכמים בארץ ישראל היו מברכים זה את זה "עולמך תראה בחייך", כלומר שתזכה להגיע לעולם הבא כבר בהיותך בעולם הזה. כלומר אדם יכול להגיע לדבקות בה', לעונג הרוחני השלם הזה, כבר בעולם הזה.
ב. במה על האדם להשקיע? ובכן יש כאן שני דברים שקשורים זה בזה. כל אדם צריך אכן לעסוק בתורה ומצוות, ללמוד תורה, לתקן מידותיו ולעסוק במעשים טובים, ולהשתדל כל חייו להתעלות ולהתקרב לקב"ה. יחד עם זה כל אדם יש לו את ייחודו, את תפקידו המיוחד בעולם. וכל אחד צריך לפעול להגשים את ייעודו, האחד מורה, השני איש צבא, האחר מדען או פועל או סוחר או פשוט לגדל את ילדיו בביתו. ולמעשה בכך שאדם ממלא את ייעודו בבניין העולם, הוא נעשה שותף עם הבורא בבנין העולם ונדבק בו. ובלשונם של חז"ל "מה הוא נוטע אילנות, אף אתה נוטע אילנות". וכבר הסברנו שככל שהאדם נדבק בבוראו בעולם הזה, הוא זוכה להדבק בו בעולם הבא.
בברכה
אפי קיציס