מחשבות כפירה מטרידות אותי

שלום וברכה,
שאלת שאלה מאוד יפה וחשובה. לפני שאתייחס אליה אני רוצה לומר לך - באמת! - כל הכבוד על עצם האיכפתיות. המחשבה איך להיות קרובים יותר לה´ ואיך לסלק דברים שמפריעים לנו - היא עצמה כל כך מרוממת, כל כך מקרבת לה´ ומשמחת את הקב"ה.
את לא צריכה בכלל לכעוס על המחשבות הללו, אלא לחשוב מה לעשות איתם. את לא אשמה שהן עולות ותיכף אסביר למה.

אני חושב שיש שני סוגי מחשבות:
לפעמים עולות לנו שאלות אמיתיות שמטרידות אותנו. שאלות כאלו איננו צריכים לסלק, בשום פנים ואופן! להיפך, אם נדחיק אותן רק נגרום נזק, כי הן ישארו לקנן בתוכינו. האמת היא שגם אין סיבה לסלק אותן כי הן שאלות שנובעות מהאמת הפנימית שבתוכינו, והרבה פעמים הן ממש הדרך לזכך את האמונה, ולעשות אותה שלמה, נכונה וחיה בתוכינו. כאשר האמונה היא רק סיסמאות, בצדק עולות שאלות ביחס אליה. אל תשכחי שגם הנביאים שאלו שאלות נוקבות, כמו אברהם ששאל "האף תספה צדיק עם רשע", ירמיהו ששאל "מדוע דרך רשעים צלחה" ועוד.
סוג שני של מחשבות הן מחשבות שהן באמת רעות. הן יכולות לנבוע מדברים שראינו, ששמענו, מהיצר הרע או אפילו מהפחד שלנו שלא לחשוב אותן, כי כאשר מאוד מאוד רוצים שלא לחשוב על משהו - קשה לא לחשוב עליו... גם לי יש לפעמים מחשבות כאלו, ומה שאני עושה זה פשוט לא מתייחס אליהן. אני אומר לעצמי שמחשבות כאלו אינן באות ממני אלא ממקום חיצוני שאיני רוצה אותו, הן כמו איזה זבוב מטריד שפשוט צריך לא להתייחס אליו. כאשר מתייחסים אליהם כך - וזו התייחסות מאוד אמיתית - הן גם נעלמות.
עלי והצליחי,
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il