מחשבה ומעשה

בס"ד


שלום רב ,

שאלה חשובה מאוד ויסודית ביהדות ,
כל פעולה וכל פרט מחיינו מורכב מ 3 שלבים .
מחשבה - דיבור - מעשה
(מחשבה גם היא כלולה מ 3 חלקים ,רצון - כוונה - חשיבה )
המחשבה היא מופשטת ורחבה והמעשה הוא חומרי ומצומצם
ואין בו פנים לכאן ולכאן .
בתלמוד ישנה דיון האם מצוות צריכות כוונה ? או שעשיית המצווה בלי כוונה גם היא מצווה ,
למשל - אדם שנטל 4 המינים בלי להתכוון למצווה , האם הוא יצא ידי חובה או טמא שטבל במים בלי כוונה ,
ונפסק להלכה שהמצוות אינן צריכות כוונה והטמא שנפל למים הוא טהור .
משמע מכאן שבעצם המעשה לא חשוב ולא הכוונה ,
לעומת הביטוי שכולנו מכירים מחשבה טובה ה' מצרף למעשה ואם אדם חשב לעשות מצווה נאנס ולא עשה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה , משמע שבמצבים מסויימים יש ערך למחשבה בלי המעשה .
במקום נוסף מצינו שיש ערך למחשבה בלי המעשה ( שלילי מאוד הירהורי עבירה קשים מעבירה )בענייני עריות המחשבה חמורה מן המעשה .
אולם כל זה שייך במצוות מעשיות בענייני אמונה וכפירה כאשר נעשה המצווה הוא המחשבה , אין צד מעשי
לאמונה וכפירה .
ולכן שונות מצוות אלו וממצוות אחרות , שבהם המחשבה היא היא מעשה המצווה ,עיין בהרחבה בספרי המהר"ל מפר"ג בעניין לימוד תורה שהוא המצווה בעצמה .


בברכה ,