שאלה
שלום,
לא יודעת מאיפה להתחיל..
היה לי ידיד טובה במשך כשנתיים.. נקשרתי אליו בצורה מאד עמוקה..
לא יודעת איך להסביר עד כמה.
זה לא היה משהו שטחי, אלא משהו עמוק שבחיי לא הרגשתי .. או אפילו דומה לו במקצת
התברר לי שעכשיו יש לו חברה..
אני שבורה כמו שבחיים לא הרגשתי
אני עושה שירות כרגע
אני רוצה להפסיק הכל
אני ממש מחוסרת כוחות
הוא היה מקור השמחה והתקווה שלי
כל עולמי חרב עליי
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את מרגיש שעולמך חרב עליך. איש לא יכול להתווכח אתך על כך. את אומרת שאת שבורה כמו שבחיים לא הרגשת - זה ודאי נכון.
אני מאחל לך שלא יבואו עליך אסונות אמיתיים, מפני שיש דברים הרבה יותר קשים ממה שעובר עליך.
אני יכול להבטיח לך שאם אלמנות (להבדיל!) מצליחות לשקם את עצמן את ודאי תמצאי כוח להקים עצמך מחדש.
המשבר שלך יחלוף בתוך זמן קצר את תתאוששי ותחזרי להיות שמחה ומאמינה בעצמך.
בינתיים תשחררי את עצמך מאשליות ותקבלי את המציאות כפי שהיא.
תשתדלי לעשות דברים משמחים עם חברות, להעסיק את עצמך כדי שלא יהיה לך זמן להרהורים מכאיבים.
תחשבי על החיים שלך: על תכניות לגבי ההתקדמות שלך בחיים ועל כך שאת צריכה להתכונן להכרות עם גברים אחרים שאתם תבני את ביתך - בנין עדי עד.
(למרות שזה לא הזמן להטיף מוסר - אני כותב כאן בשביל הקוראים האחרים) צריך לדעת ש-´ידיד´ זה מושג מאוד בעייתי מפני שאין בו שום התחייבות, לכן הוא טומן בחובו פוטנציאל של משבר כמו שלך. צריך שקשרים יהיו ברורים לחלוטין לשני הצדדים. אסור להתקשר אל מישהו שלא מובטח לנו ממנו התחייבות לקשר הדדי. זו הסיבה שגם חברות היא דבר מסוכן ומאכזב. מתקשרים רק אל בן זוג אחרי שמתחתנים אתו.