מחנה סיירים

שלום נועה וערב טוב

שמחתי מאוד לקרוא את שאלותייך. ניכר מהן שאת בעלת עולם רוחני עשיר, שאת עוסקת באמת בחינוך החניכות וחשה אחריות גדולה על כל המתרחש סביבך, ושאת מחפשת את דבר ה' בחייך ובחייהם.

לגבי מחנה סיירים - אינני יודע מה המצב שם היום, אך בעבר זכיתי להשתתף בו כחניך וכמדריך בתנועת 'בני עקיבא'.גם אז היו תופעות שקשה לראות בהן ביטוי של צניעות, אך לצד זאת אני זוכר היטב תחושה עמוקה של שייכות לתנועת נוער איכותית ויראת שמים, בה גם במהלך מחנה סיירים מקפידים על תפילות במניין, על שמירת שבת כהלכתה (בתנאי מחנה, כולל גריפת האש מערב שבת, והקפדה על מוקצה ועוד), על לימוד יומי, על שיחות של רב המחנה ומפגשים עם צוות בית המדרש של המחנה (כן, יש דבר כזה...). אני זוכר הקפדה על הפרדה בין בנים לבנות בתוך המחנה המשותף, ושילוב מופלא בתוך ה'עדות' בין סניפי פיתוח וסניפי יישובים.

עצתי הכללית היא לראות את הטוב, ולהרבות אותו. אני בטוח שאם בחורה איכותית ומסורה לתורה ולחניכות (כמו שאני מתרשם שאת) תצא למחנה הזה מתוך תחושת שייכות גדולה לתנועה ומתוך רצון להרבות את הטוב, הדבר ישפיע וייצור מעגלים של טוב ושל יראת שמים, אהבת תורה וצניעות. לא כי 'תדברי על זה', אלא כי מי שאת, והזיקה שלך למתרחש סביב יעשו את שלהם. כך אני מאמין ומתפלל.

לגבי החניכה המתחזקת- קשה לייעץ מבלי להכיר אותה. אני מציע שתתיעצי עם הקומנרית וביחד תחשבו מה נכון. ככלל, אם היא בוגרת דיה, ניתן לדבר איתה לפני ותו"כ המחנה על הדברים שעלו בשאלתך ובדבריי, וכך גם היא תצא נשכרת.

בהצלחה רבה ויישר כח גדול

אורי