מחנה בני עקיבא

בס"ד

אני רוצה לציין בפניך כי אני מקווה שהדברים שאני כותב היום לא יהיו נכונים למחנות הבאים של בני עקיבא כי אני יודע שמנסים לשפר כל הזמן. אבל כיון שאתה שואל שאלה הלכתית ולא מדבר על תקווה וכד' אני רוצה לתת לך תשובה על סמך עובדות שישנם כיום.

כשישתנו העובדות בע"ה - נגיד לכולם שהשתנה פסק ההלכה.

שאלות רבות נשאלו כאן באתר על המחנות, רובן של השאלות והתשובות לא פורסמו. הטעם שלא פורסמו הוא בגלל שהם עוסקות בדברים שהצנעה יפה להם וגם לכבודה של בני עקיבא שהיא תנועה מפוארת אהובה וחשובה ואינה צריכה להפגע בכל פעילותה בגלל בעיות כאלה ואחרות.

יש עשרות שאלות התקבלו כן המספרות על בעיה של צניעות במקלחות. חלק מכיון הבנים המציצים וחלק מכיון הבנות והרגשתן בענין. כמובן שמדובר בחלק קטן מאוד של החניכים אבל מריבוי השאלות החלק הזה הוא לא חלק מבוטל.

אם יש בעיה בתחום הזה - חייבים לדעת את ההלכה הבאה. המופיעה במסכת בבא בתרא דף נז:
"וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע" (ישעיה לג). אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, זֶה שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים בְּשָׁעָה שְׁהֶן עוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה.
הֵיכֵי דָּמֵי?
אִי דְּאִיכָּא דַּרְכָּא אָחְרִינָא - (ואזיל) רָשָׁע הוּא?
אִי דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא - אָנוּס הוּא.
לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא, וַאֲפִילוּ הָכִי, אִיבָּעִי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁי.

מדובר שאדם שעובר במקום שנשים מכבסות כביסה ליד הנהר. הן לא מתקלחות ומתרחצות - הן רק מכבסות. אבל זה לא כל כך צנוע כיון שהן מגלות את זרועותיהן ורגליהם עומדות במים.

האדם שמדובא עליו בגמרא עוצם את עיניו שלא לראות את הנשים העומדות שם עם שוק חשוף (שים לב שוק חשוף לא ירך חשופה.) ואומרת הגמרא מה דינו של אדם זה?

אם הוא לא חייב ללכת בדרך שליד הנהר והוא הולך שם ועוצם את העינים שלא לראות את השוק המדובר - הוא רשע!!

ולמה הוא רשע?

מסביר הרשב"ם שם:
"ואף על פי שעוצם עיניו. שלא היה לו לקרב, אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד) הרחק מן הכיעור".

וממשיכה הגמרא ואומרת שאם אין לו דרך אחרת להגיע לביתו או לעבודתו והוא עובר בדרך ההיא ליד הנהר - "אנוס הוא" אפילו אם הוא ראה מראה לא צנוע דרך הליכתו. ו"אונס" - התורה פטרה אותו. ולמה מזקיקו הכתוב להעצים עיניו? הרי יש בזה בעיה ללכת עם עינים עצומות שעלול להתקל באנשים או בחפצים (יד רמה על בבא בתרא).

מתרצת הגמרא שבאמת הפסוק מדבר על מקרה שאין דרך אחרת ואדם צריך להסתכן בהתקלות עם אנשים והעיקר שלא יכשל בטעות במראה לא צנוע של נשים. ואע"פ שאם יתקל הוא אנוס וזה לא בכוונת מכוון. אעפ"כ צריך אדם להבריח את עצמו ממראות אסורים כאלה.

עד כאן הגמרא וברצוני להביא לפניך את לשון השולחן ערוך שכל מילה בו בנויה על סמך כמה וכמה גמרות אחרות שלא הבאתי על מנת שהתשובה תהיה קצרה וענינית.
לפני שאביא את לשונו אומר לך שהיו רבים שהיו מתעלמים בשמחה מדברי השולחן ערוך ואומרים שהוא לא רלונטי כיון שהוא מקשה עלים את החיים.
אבל דע לך כי עם ישראל חי וקיים בגלל שהוא התאים את עצמו לרצון ה' ולא התאים את רצון ה' לתאוותיו ולרצונותיו.

אחרי ההקדמה - קרא את דברי השו"ע באבן העזר סימן כא סעיף א.

** צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד.
** ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות.
** ואסור לשחוק עמה, להקל ראשה כנגדה, או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה - אסור.
** ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה.
** ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה אפילו אינם עליה שמא יבא להרהר בה.
** פגע אשה בשוק - אסור להלך אחריה אלא (הולך מהר לעקוף אותה כדי שתהיה) לצדדין או לאחריו.
וכו'

והנשים שהשו"ע מדבר עליהן הן לא נשים עלומות ורחוקות - חילוניות או פרוצות ח"ו. מדובר על נשים כשרות ויקרות. צנועות וחסודות. ובכללן כל הבנות הנמצאות במחנה בני עקיבא.

שמא תשאל: אם כן למה אתה אוסר רק את מחנה בני עקיבא ולא אוסר את כל השהות בסניפים מעורבים?

והתשובה לכך היא לשון הגמרא שאומרת שיש לחלק בין מקום שיש "דרך אחרת" למקום שאין דרך אחרת. וכשאין דרך אחרת לעבור בה - מותר לאדם לעבור ברחוב אפילו שיש שם נשים שכדי לעבור בנהר או כדי לכבס הן מגלות את שוקיהן.

כדאי מאוד לדעת כי השוק המדובר כאן הוא החלק התחתון של הרגל ולא החלק העליון שלה הנקרא ירך. שאם היו נשים שמגלות את ירכיהן - האיסור היה הרבה יותר גדול.

ובכן יש סניפים שאולי אפשר לומר שהסניף הוא הדרך היחידה להגיע ליהדות. ולכן כמו שבמקרה שאין דרך אחרת - מותר לאדם לעבור ליד נהר ואיננו מחייבים אותו לשבת בבית כל היום ולא ללכת לעבודה. כך גם אפשר לומר לגבי סניפים שלא אוסרים על בנים ללכת שם כיון שאין דרך אחרת. ובודאי שמדובר על מקומות צנועים לחלוטין. ובודאי שלא מדובר על סניפים שהתירו לעצמן איסור נגיעה. שההולך שם אינו בכלל רשע אלא הוא כורת את נפשו מלהיות עם ה' כלל.

וראה שאני לא אומר את דעתי להתיר סניפים מעורבים - אלא שאינני יוצא לאיסור בתוקף כמו על מחנות בני עקיבא. וטעם הדבר כיון שיש רבנים חשובים שאומרים כי במקרים מיוחדים יש התר לקיים סניפים מעורבים. אבל על מחנה מעורב אם כל הבעיות - אני רואה לאסור וחושב שכל הרבנים היו אוסרים אם היו יודעים את כל הבעיות שאני מכיר מכאן.

ומה אני מכיר שיש במחנה מעורב?

מהשאלות העולות כאן משמע שיש עוד הרבה הרבה מקרים של "צחוקים" ו"דחקות" באוירה קלילה זו של המחנה. ישיבה משותפת בפעילויות לילה בחיק הטבע וכד' וכל מיני דברים שגוררים מטבעם ירידה חמורה ברמת הקדושה וסילוק השכינה מישראל.
אלה פגיעות בצניעות שלפעמים גם גוררים "נגיעה" אסורה בכוונה או שלא בכוונה.

מי הכריח אותך לנסוע למקום מעורב?
האם אתה חייב לנסוע לשם ולמר עברתי במקום כי אין דרך אחרת??

זה מקום שלצערינו יש בו אפשרות להכשל במראות הרבה יותר חמורים ממה שיש על יד הנהר שנשים מכבסות בו.
ואם העובר על יד הנהר שמכבסות שם נקרא "רשע" העובר ליד נהר שנשים מתרחצות שם איך הוא נקרא?

************

לגביך כמדריך אני מציע לך להשקיע את כל כוחותיך לארגן להם מחנה אחר. משהו של קדושה ואם יקרא שם בני עקיבא עליו - תעשה מצוה עוד יותר גדולה. כיון שזה יפתח פתח גם לאחרים להיות בקדושה ובטהרה.

מה הבעיה לבחור כמוך לארגן שבוע של טיולים בריאים ובטוחים ושמחים ומענינים ומעשירים? אתה לבד או עוד כמה מדריכים תעשו את מה שצריך באמת לעשות?