שאלה
מעניינת אותי דעת הרב:
השאלה היא בעצם מה דעת הרב, על איזה רב אפשר לחלוק ועל איזה לא.
נשמעת שאלה מופרכת מיסודה, אבל אסביר.
אם אנחנו רוצים להיות הוגנים, אנו יודעים שלא כל מה שיוצא מפיו של רב הוא הלכה למשה מסיני,
וגם הרבנים הם בעלי דרגות שונות, נקרא לזה כך.
ודאי שלא יעלה על דעתי לחלוק על הרב מרדכי אליהו, אבל רב שזה עתה הוסמך לרבנות, ואתמול הוא למד איתי בישיבה, וודאי וודאי שיש דברים שאחלוק איתו.
אולי החלוקה היא בין עניינים של פסק הלכה "יבש" שמקורו ישירות משולחן ערוך, למה שיותר קשור להשקפה והדרכה כללית,
ישנה נטיה, בעיקר אצל רבנים מהציונות הדתית, לא לענות תשובה הלכתית פשוטה על השאלה שהופנתה אליהם, אלא לנסות על הדרך לחנך את השואל לאחריות ציבורית, דוגמא אישית,"ראש גדול", ועוד שאר דברים שאולי לא מתאימים כלל לאופיו או רצונו, של אותו שואל שרק רצה תשובה הלכתית נקודתית.
איפה הם הגבולות לדעת הרב? (אני מקווה שהרב לא מתכוון לענות לי "אף פעם לא צריך לחלוק על רבנים" שזו תשובה לא רצינית. אני לא מתכוון לעסוק במעמדם של הרבנים בציבור)
דבר נוסף: אולי אין מקום לפרסם שאלה זו בפומבי
תודה.
תשובה
שלום וברכה
לא הבנתי כל כך את השאלה, ועל כן אני לא בטוח שמה שאני כותב מכוון אליה. אם לא כוונתי את התשובה נכון – אפשר לשוב ולשאול:
הדבר אכן תלוי בהרבה מאוד מרכיבים: בגדלות הרב, בנושא הנידון, בטיעונים שהשמיע הרב, בשאלה באיזה רמה תורנית החולק נמצא, בשאלה האם הפסיקה היא של רב ישוב ליישובו או של רב שאתה לא חלק מהציבור שלו, ועוד ועוד. יש כל כך הרבה מרכיבים לתשובה, כך שלמעשה כלל לא ניתן לקבוע איזושהי נוסחה מתמטית שתאמר מתי כן ומתי לא.
ניתן עקרונית לומר כך: נקודת המוצא היא שפסיקת רב מחייבת, ולא חולקים עליה.
מתוך נקודת מוצא זו מתחיל הבירור. כאשר חושבים אחרת, הדבר הראשון שצריך לבדוק הוא האם עמדתו היא עמדת יחיד ויש רבנים רבים שחולקים עליה, ואז מותר לחלוק עליו, כי למעשה אין חולקים עליו אלא הולכים בדרכים אחרות.
כדי לחלוק על פסיקתו יש צורך בטיעונים כבדי משקל. ככל שהטיעונים הם יותר כבדי משקל – כך ניתן יותר להתיר לעצמנו לחלוק עליו.
כל זה, תוך תשומת לב לשאלות ציבוריות. אם לדוגמה מדובר בפסיקה של רב בית הכנסת, הרי שפסיקתו מחייבת את בית הכנסת, גם אם יש רבנים אחרים שפוסקים אחרת, וגם אם יש טיעונים כבדי משקל נגדו. כל עוד הוא הרב, זו סמכותו בענייני בית הכנסת.
זוהי מסגרת הדיון.
כל טוב