שאלה
שלום רב,
אשתי ואני דואגים להפריש מעשר כספים על מנת לתרום לגופים או אנשים נזקקים. אנחנו משתדלים לתרום לגופים שונים, בהתאם לתקופה - אוכל לנזקקים לקראת החגים, חולים הזקוקים לטיפול יקר וכד'.
לרוב יש בינינו הסכמה לאן לתרום את הכסף, אך ישנו מקום אחד שאשתי מאוד רוצה לתרום אליו, אך אני מאוד מתנגד. סיבת ההתנגדות שלי היא עקרונית מכיוון שמדובר בגוף שאינו לרוחי ולדעתי אינו לרוח היהדות.
הדבר עולה מדי כמה חודשים כאשר אנחנו מדברים על המעשר ויוצר מתחים גדולים בינינו. אשתי מציעה שכל אחד מאיתנו יבחר לאן לתרום את הכסף שמגיע מהחלק היחסי שלו בהכנסת המשפחה. אך לדעתי אנחנו צריכים למצוא מקומות שמוסכמים על שנינו. מצד שני, אני לא מעוניין לכפות עליה את דעותיי ולגרום לחיץ בינינו וכן אם המצב היה הפוך, אולי הייתי חושב כמוה.
אני מאוד מתוסכל מהדבר ואשמח לעזרתך.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על הרצון העמוק של שניכם למצוא את הדרך.
שאלה זו אינה שאלה הלכתית. בימי הגמרא, בשעה שנתקיים יחס לא שוויוני בתחום הכלכלי בין איש ובין אישה (מחד גיסא, "מה שקנתה אישה קנתה בעלה" ומצד שני הבעל היה חייב במזונותיה ובעוד עניינים רבים) התשובה הייתה חד משמעית שאתה קובע. אולם הנישואין שלנו נעשים היום על בסיס שותפות כלכלית, וזה ההסכם שהסכמתם בשעה שהתחתנתם, והוא כמובן אינו סותר את ההלכה כי מותר לבני זוג לקיים מערכת ממונית שותפית, וממילא אתם שותפים, ואין אחד מכם יכול לקבוע על השני.
מכאן ואילך זו הכרעה שלכם כיצד לקיים את השותפות הזו. שתי הדרכים, גם של אשתך וגם הצעתך שלך, הן לגיטימות, וניתן לבחור בדרך שאתם רוצים לחיות בה. בדרך כלל, במצבים שכאלה צריך לחתור להכרעה שיש בה ממד של פשרה, לאמור: כל אחד מכם מוצא את הדרך בה הוא מוכן להתקדם לקראת השני, ובה הוא מוכן גם לקרוא את העובדה שהשני מוכן להתקדם לעברו, וזה נראה לי הדבר הנכון לעשות גם כאן.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
כל טוב