מחילה

שלום לך. כאשר ישנה מערבולת רגשית, כל אחד מהרגשות מקבל עוצמה חזקה יותר מכפי שהוא באמת, ועל כן ראשית עלייך לנסות ולהפריד בין הרגשות ולטפל בכל אחד מהם בנפרד.
אם אני מנתח נכון (במידה ואטעה, עשי זאת בעצמך) יש לך רגשות אשמה כלפיו,שכן לדבריך עשית לו דברים לא הוגנים והוא טרם סלח לך. את מרגישה תחושת החמצה, על שלא ידעת להעריך את הטוב שהיה בהישג ידך, ואת חיה בפחד שחייך הולכים בכיוון שלילי והשנים הבאות יהיו רעות.
ראשית עלייך להרגע מדבריו- ה' לא "בצד שלו", והוא מקבל אנשים השבים בתשובה. אמנם "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" אך אם ביקש האדם את סליחת חבירו שלש פעמים ולא נענה- אין זו בעיה שלו אלא של חבירו העקשן. אני מבין מדברייך שבאמת רצית שימחל לך ולכן עשית את המעשה ההגון והראוי בזה שהתקשרת אליו וביקשת סליחה. הוא צודק בכך שלא יעזור לך "ללכת ולגור בכותל", כי המעשה הנכון הוא לפעול ולתקן- וזה מה שעשית בפנייתך אליו. זה אכן לא נעים שהוא לא קיבל אותה, אך כאן הוא טועה, כי כרגע את יותר מאדם שלם- "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"- אדם שהבין היכן שגה ותיקן את מעשיו, זכותו גדולה מאד. אין סירובו צריך להרתיע אותך ואין לו השפעה רעה על השנים הבאות בחייך. כאשר יתפוגגו רגשות האשמה תוכלי להמשיך מאושרת בחייך- והדבר הזה הוא בהישג ידך, אל תחששי! ראיתי מדבריך שאת עושה דברים מתוך אכפתיות, ותיארת ש"יש לו ילד ברוך ה'". אם כוונתך הייתה שלילית או נובעת מתוך קנאה ועין רעה, לא היית כותבת על כך "ברוך ה'". את אדם טוב, ושנותייך הבאות יהיו טובות בהתאם.

לגבי תחושת ההחמצה שלך- אומרים שאשת לוט הפכה דווקא לנציב של מלח בגלל שההסתכלות אחורה- אל מה שהפסדנו והשארנו מאחורינו והבכי המלוח על החוסר הם אלו שעוצרים אותנו מלהתקדם. אם לא יכולנו לבחור לא הייתה משמעות לחיינו. לעתים אנחנו בוחרים לעשות את הדבר השגוי, ועל כך אנחנו משלמים את המחיר, אך אם נסתכל כל פעם על האפשרויות בהן לא בחרנו במהלך חיינו, לא נוכל להתקדם על פיהן הלאה, או להנות מהבחירות שכן עשינו. ודאי שיש צביטות בלב, ולעתים אף כאבי לב חזקים יותר, אך השאלה אם נהיה חזקים ונדע לתעל את הכאבים והתחושות, וללמוד מהם בהחלטותינו ומעשינו בהווה ובעתיד.
אני מקווה שעזרתי, ולו במעט.
אריאל.פ.
(המשיב אינו רב)