שאלה
עוד מעט יום כיפור ואני במשך שנים דילגתי את הקטע של "הריני מוחל לכל אדם" הן בק"ש של מיטה והן בתפילה זכה.
אולי תעזרו לי בבקשה. איך אוכל להגיד את המשפט בלב שלם ללא להיות דובר שקרים ביום הדין חלילה. איך אכן אוכל לסלוח לאנשים שעשו מה שעשו והרסו לי את החיים הגשמיים והרוחניים כאחד? איך אוכל להגיע ליום כיפור ללא שתהא בליבי שום קפידה על שום אדם מישראל חלילה? חוץ מהנושא שמבחינה הילכתית הם חייבים לי סכומים עצומים של נזק צער ריפיו שבת ובושת. אין לי את מי לתבוע. לא ידוע לי שמותיהם ואין לי שני עדים כשרים קבילים בבית דין אך כלפי שמיא גליא.
כמה שאני מנסה לדונם לכף זכות שבוודאי הם עצמם עברו הרבה וכנראה הם היו בגדר שוטים בזמן המעשה עדיין אני שואל א"ע למה דווקא אותי הם תפסו? זה בגלל התמימות הילדותית שהיתה בי? יחד עם זאת אינני רוצה להשמע כמטיח דברים כלפי מעלה חלילה. גזירה היא ממרום לצורך תיקוני אז למה אני עדיין זועם עלהים? אפה האמונה שלי שכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד? אני לגמרי מבולבל
תשובה
מי שפגעו בו וחייבים לו ממון, לא צריך להיות "פראייר" ולוותר ולמחול על הכסף שחייבים לו.
יש מקום למחול על הפגיעה הרגשית, אם אין לה השלכות ממוניות (נניח- מי שנפגע רגשית עד כדי כך שהוא זקוק לטיפול פסיכולוגי, אמנם אינו יכול לתבוע את מי שפגע בו, כי זה מעין "גרמא", וחבירו, הפוגע, פטור מתשלום ממוני. אך אינו חייב לסלוח לו, כי לחבר יש אחריות על מה שעשה)