שאלה
מחוייבתי לעבוד את השם
קשה לי מאד לראות שה' הוא טוב (כמו שהתחננכתי כל חיי) בעיני הוא לא טוב,(בלשון המעטה) איני מבינה מדוע זו נקודת המוצא שאנו מאמינים בה וממילא קשה לי מאד לעבוד אותו מתוך אהבה.
אני מבינה מי שעובד את ה' מתוך פחד ויראה, אך אני מעדיפה (אולי) לא לעבוד אותו בכלל. מבחינתי אני רואה את העניין ככזה, ה' ברא אותי בשבילו, איני יודעת למה, אבל בוודאי לא בשבילי. לכן איני חייבת לו כלום. נכון הוא נותן לי חיים, רגעי אושר ברכה ועוד הרבה דברים טובים, אבל זה לא סיבה מבחינתי לאהוב ולעבוד אותו.
בעיני המציאות נראת כך:
צייד צד ציפור יפה, הכניסה לתוך כלוב גדול, נח ומפואר, נותן לה אוכל ושתייה ודואג לכל מחסורה, בתמורה הוא דורש מהציפור: אהבי אותי ושירי לי משום שאני כה טוב אליך... הציפור בהחלט מעדיפה לעוף בג'ונגל ולא אוהבת את הצייד החביב.
מודע אני אמורה לחשוב שה' הוא טוב?
למה יש לי מחוייבות לעבוד אותו?
אשמח לשמוע איפה הטעות שלי
תודה וכל טוב
תשובה
שלום וברכה
איני חושב שאנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שכל מה שעושה ד' יכול להיקלט על ידינו כדבר טוב. אנו לא אומרים "שמע ישראל...ד' טוב", כי אם "שמע ישראל...ד' אחד", לאמור: בהופעה שלו בעולם יש ריכוז של כל התחומים. הקב,ה הוא גם "טוב" גם "אמת" גם "עושה דין" וכן הלאה, וכיוון שכך פעמים רבות ההופעה שלו נראית לנו כסותרת את הטוב.
אנו עובדים את הקב"ה לא רק בשל העובדה שאנו חייבים לו. אנו עובדים אותו כי הוא האמת בהתגלמותה. לעתים אנו אוהבים אמת זו ואנו עובדים אותו מאהבה, ולפעמים אמת זו נכפית עלינו כגיגית, ואנו עושים אותה בשל החובה לעשות זאת.
בשל כך אנו מוצאים הופעות שונות של עבודת אלוקים בספרי המקרא, ובעיקר בספרי תהילים. יש זמנים שבהם דוד המלך מתפעל ומתרגש מהופעת הטוב בעולם, ויש זמנים שבהם הוא כואב וצועק. אלה החיים בהם אנו חיים, ויש גילויי אמונה שונים בשל כך.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם