שאלה
שלום לרב.
במזמור "ידיד נפש" שאנו שרים בקבלת השבת יש טעות (לכאורה) המקובלת אצל כל הקהילות (לפחות אני יכול להעיד על כמה עשרות רבות)
לפי המזמור, בסיום רוב המשפטים יש מילה המסתימת באות כף סופית ="ך" בעלת ניקוד של שווא נח ("רצונך" "הדרך" "אהבתך" "זיוך" וכן הלאה). אבל בפועל, אצל כל הקהילות מהגים את ה"כף סופית" כאילו היא מנוקדת בקמץ.
למה השינוי?
בתודה מראש, אבי
תשובה
בסד
שלום רב .
אנני פיטן גדול ,וגם לא קטן אבל שמעתי פעם כי הכותבים שינו מהעברית התקנית כדי להתאים את המשקלים לתנועות אפילו על חשבון התחביר הנכון ןהצורה הדקדוקית המקובלת.
אבל אני מרגיש כי י כאן ענין של תורת הסוד...
והיא השאלה אם מדובר על השכינה שהיא בלשון נקבה, או על כבוד השם שהוא לשון זכר.
אבל הדיון הזה אין לו התחלה וסוף לכן העם הפשוט אמר לשון מובנת בימנו. !!
בברכה