מזלות, הורוסקופים, אסטרולוגיה, בעלי "כוחות"

שלום בתיה,
שאלותייך מתחלקות לשני חלקים:
א. השפעת המזל בעולם, וההשתמשות בו ובידיעתו לאור היהדות.
ב. הבחירה החופשית לעומת השפעת האלוהים והמזל.

א. השפעת המזל
על השפעת המזל יש דעות שונות בין רבותינו הראשונים. יש הסוברים שכל אלה הם דברים בטלים ואין בהם שום אמת , ויש הסוברים שיש השפעות בין סדרי הכוכבים לעולמנו.
אלא שגם לדעות שישנן השפעות כאלו יש לשאול שלוש שאלות:
1) האם בכלל קיימת יכולת אנושית לזהות את השפעות הכוכבים?
2) האם מותרת ההשתמשות בכוכבים לחיזוי העתידות?
3) גם אם היא מותרת - האם היא מומלצת?

הדברים שאנו מוצאים אצל הראשונים, גם אלה שסברו שיש השפעות לכוכבים עלינו, מטים אותנו להתרחק מאוד מחיזוי עתידות על-פי כוכבים ומהורוסקופים למיניהם. יש מהם שאמרו שאין יכולת אנושית להבין במפות הכוכבים וכו', ולכן בין היתר הרחיקה התורה אותנו מזה. ויש שאמרו שאפילו שיש יכולת אנושית לחיזוי, התורה דרשה מאתנו תמימות והשתדלות ריאלית-ודאית (על-פי הבנות מדעיות ונבואיות בלבד).
ולכן הצצה בהורוסקופים או בכל מיני טורים אסטרולוגיים המופיעים בעיתונים בודאי איננה רצויה (ויתכן שיש בזה אף איסור מפורש על פי דברי השו"ע סי' קע"ט סעיף א': "אין שואלים בכוכבים") .
נוסף לכך יש להעיר הערה חשובה ביותר-
כל הדברים הללו מתיחסים לחוכמה אמיתית של חזיה בכוכבים (לדעות שאכן יש אמת בדבר, כאמור). אך האם כל ההורוסקופים וכל מיני תחזיות של "חוזים בכוכבים", "צופי עתידות" למיניהם אכן שייכים לחוכמת אמת זאת ?
דבר ברור הוא שיש בהם הרבה שרלטנים ורמאים שמנצלים את מצוקתם של אנשים כדי לעשות "כסף קל" על ידי חזיית עתידות באמצעות כוכבים, קריאה בקפה, קלפים, כף היד וכן הלאה - תחזיות שחלקם הגדול כלליות מאד ורבות אחרות לא מתממשות בכלל או לפחות ברוב פרטיהן (מה שלא מונע את כל אותן "נביאים" להמשיך בעיסוקם בלי בושה ועוד לגבות כסף על כך). ועוד שאלה, אם אכן זו דרך יעילה לצפות את העתיד מדוע ממשלות ושירותי ביון לא חשבו עליו בפעילותם בשדה הבינלאומי כגון בצפיית מלחמות או פיגועי טרור ? (חשבי לרגע כמה טוב היה אם ניתן היה לדעת מראש ולמנוע את הפיגוע הנורא במגדלי התאומים בארה"ב … ).
הרמב"ם באחת מאיגרותיו מותח ביקורת על אנשי בית ראשון, שבמקום להתאמן למלחמה חיפשו דרכים להינצל על-פי חזיה בכוכבים. זה הדבר שהוביל, לדבריו, לצרות רבות.
הדברים הללו נכונים גם ביחס לכל ההשתדלויות השונות של האדם, כגון תיקון מידותיו, חיפוש עבודה מתאימה, בן-זוג מתאים, מקום מגורים מתאים וכדו'. את כל אלה עליו לעשות בעצמו מתוך ישרות וטבעיות ('תמימות' היא לב שלם, ואין הכוונה כאן לפתיות וחוסר הבנה).
יש לנו כלים, שנתן לנו הקב"ה, שבעזרתם עלינו להכריע בהתלבטויות ולקבוע מה הדבר הנכון לעשות וכיצד להתנהג. הכלי הראשון הוא השכל (שהוא "צלם אלוהים" שבאדם (!) לפי הרמב"ם). אם הבורא נתן לנו שכל - ודאי שלפני הכל עלינו להשתמש בו.
רק אם מדובר בהכרעה קשה שהאדם מרגיש שהיא בסדר גודל כזה שהוא אינו מסוגל להתמודד עמה - עליו לפנות אל מקור של תורה, רב או תלמיד חכם, ולשטוח בפניו את התלבטותו ולבקש את עצתו. למעשה, פעמים רבות הרב אף לא יאמר לו "תעשה כך או אחרת", אלא רק יעזור לו לנתח את השיקולים ולהעריך מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, וישאיר את ההחלטה הסופית בידיו. אין זה דבר טוב ללכת אל הרב בכל דבר קטן בלי ביקורת, לפעמים זה נראה "נוח" ומקל על החיים, אך אין זה הדבר הנכון לעשות. על האדם לעמוד על שתי רגליו ולקחת אחריות על חייו. רק כשבאמת אין די בזה, ראוי להעזר ולהתיעץ עם ת"ח.

ב. הבחירה החופשית
מה שברור בנוסף לכך הוא יכולתו של האדם להשפיע על המזלות מכוח הבחירה החופשית. המזלות אולי יכולים להשפיע על השאלה באיזה תחום יהיה הנסיון שלנו – בקנאה בחברה או בגאוה, בכעס או בתאוה, אך אינם קובעים האם נתגבר או לא. ביד כל אדם יכולת להיות צדיק כמשה רבינו ולהתגבר על כל הנסינות, אפילו אם היו לו נתוני פתיחה שקשה להתגבר עליהם, וגם אם באמת המזל הוא זה ש'גזר' את נתוני הפתיחה הקשים, על זה נאמר "אין מזל לישראל", לומר שהם יכולים לשנות ולהשתנות בכוח בחירתם . גם אם יש אמת בטענה שעל-פי המזל נגזר שימות או יחיה – אדם יכול לשנות זאת על-פי מעשיו הטובים שיזכו אותו בשכר ובאריכות ימים וכן להפך, ח"ו).
גם ידיעת ה' אינה מונעת את חופש הבחירה. ואע"פ שה' יודע הכל אין זה סותר את הבחירה החופשית שלנו, כיוון שידיעתו איננה כידיעתנו ואין אנו מבינים אותה. מבחינת עולמנו והבנתנו, עלינו להבין היטב את עובדת בחירתנו החופשית, שהיא גם מורגשת לנו בחושינו וגם מופיעה בתורה, "ובחרת בחיים", ו'להתעלם' מידיעת הקב"ה הקדומה, שהיא דבר שאיננו מבינים אותו בעצמו, ולכן נראה הוא לנו כסותר את הבחירה החופשית. אם נודה שאיננו משיגים דבר בידיעת ה' – כיוון שכלליה אחרים ומהותה אחרת מכל הדברים שאנו מכירים – יתיישבו הדברים בלבנו, ונדע שכל מעשינו בידינו.

ג. "בעלי כוחות" ו"עושי נפלאות"
אמנם לא שאלת על כך ישירות, אך ברצוני לומר דבר נוסף שיש לו קשר למה שאמרנו.
ישנם יהודים שכאשר הם נמצאים בצרה הם פונים אל כל מיני "עושי נפלאות" ובעלי מיסתורין שיברכו אותם, יתנו להם קמיעות וסגולות ויחלצו אותם מן המיצר. למרבה הצער, רובם מגיעים אל כל מיני רמאים ונוכלים המתחזים למקובלים ובעלי כוחות, ומשלמים על תמימותם בדמים יקרים.
אך עלינו לזכור תמיד - אם אתם זקוקים לאיזו טובה מאביכם - האם אתם פונים אל איזה קוסם שיוציא מאביכם את הטובה המקווה? בוודאי שלא! אתם פונים אל האבא ומבקשים ממנו: "אבא! בבקשה עזור לי!". ואבינו שבשמים שומע תפילה, כמו שהכריז משה רבינו "ומי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלוהינו בכל קוראינו אליו" (דברים ד, ז). מקובלנו שאין שום תפילה חוזרת ריקם, אלא שאחת נענית מייד, השניה אחרי זמן מה , השלישית אחרי זמן רב, אחת פועלת בדרך זו, שניה בדרך אחרת (שאולי דווקא היא היותר טובה עבורנו, למרות שלא בקשנו עליה). כל תפילה משפיעה ! לכן, למה לחפש את הברכה בדלת אחורית מפוקפקת, כשאפשר להכנס בדלת הראשית ?! הרי שערי תפילה מעומק הלב ודמעות, פתוחים בפנינו בכל רגע. חבל לא לנצל אותם, ובמקום זה לפנות לדרכים אחרות, משונות ומסוכנות.

כל טוב והרבה הצלחה בדרך ישראל הישרה הנאמנה והמאמינה,
מיכאל, חברים מקשיבים