שאלה
בס"ד
לרב שלום,
1.מה זה זב? טמא לנפש? ומצורע?
2.למה צריך להשליחם מחוץ למחנות?
3.כמה זמן צריך להשליחם מחוץ למחנות ?ועד מתי?
4.מה הקשר שהם יטמאו את המחנה? איך יטמא? הרי טומאה לא עוברת?
5.מדוע משלחים את המצורע מחוץ לכל המחנות?
תשובה
שלום וברכה.
1. "זב" הינו גבר אשר מאבר המין שלו יצאה הפרשה לבנה, שאיננה רגילה ונורמלית.
"טמא לנפש" הינו מי שנטמא ממת.
"מצורע" הינו אדם שהתגלה בו נגע צרעת (עיין בספר ויקרא, פרשת תזריע) והכהן קבע שהוא אכן נגוע בצרעת, והוא טמא.
2. יש לשלוח זב, מצורע וטמא מת מחוץ למחנה כי הקב"ה ציווה לעשות כך. מצורע צריך לצאת גם מחוץ למחנה ה"חיצוני" ביותר- מחנה ישראל- ובוודאי ובוודאי שאינו יכול להכנס למחנה הלויים ומחנה השכינה, דהיינו- המשכן/ המקדש.
טמא מת אסור להכנס למחנה השכינה (משכן/ מקדש).
ניתן לתת הסברים לרעיון של האיסור להכנס למחנה בזמן טומאה. לדוגמא: לגבי מצורע, הסבירו חכמים שצרעת באה על האדם אם לא נזהר ודיבר על אנשים אחרים לשון הרע ורכילות. עונשו הוא בהתאם לכך: יצא מחוץ לחברה האנושית, ישב בדד, ויחשוב קצת על המידות שהוא צריך לתקן.
3. טמא מת אסור להכנס למקדש שבעה ימים, עד שמזים עליו מים חיים עם אפר פרה אדומה (ביום השלישי וביום השביעי מהיום שהוא נטמא)
מצורע- צריך להמתין לשינוי במראה הנגע שלו, ולהחלטת הכהן שהנגע נרפא, ואז עליו להביא קרבנות לבית המקדש.
זב ממתין מסיום התופעה הגופנית שבעה ימים, מביא קרבנות לפי הכתוב בתורה, טובל לטהרתו, ואז נטהר.
4. מי אמר שטומאה לא עוברת? תלוי איזו עוצמה של טומאה, ותלוי בגוף/ חפץ/ מאכל, ותלוי בצורת המגע בין הטמא לטהור, אבל טומאה עוברת גם עוברת.
קודם הסברתי את עניין המצורע, ובכך עניתי על השאלה החמישית שלך, ובעצם גם לשאלה זו, וגבי היציאה מן המחנה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם