שאלה
שלום לרב!
בספרו של החפץ חיים, בשיעור היומי,מוקדשים מספר ימים ללימוד חומרת הליצנות "שהוא אחד מארבעה דברים שאין מקבלין פני שכינה עבור זה.." ו"שאסור להתלוצץ גם בדרך מקרה וארעי.." (שערי תשובה לרבנו יונה).
בלימוד מוזכר ביטול לימוד תורה כחלק מעניין הליצנות.
מהי בדיוק אותה ליצנות? ומה בינה לביטול תורה? היכן עובר הגבול בין צחוק ושמחה מותרת וחיובית לליצנות אסורה?
אשמח גם למקורות לעיון בנושא.
תודה רבה!
תשובה
ב"ה
שלום.
ליצנות האסורה משמעותה ציניות לכל דבר שבקדושה.
מי שעושה צחוק מדברים גדולים הוא לץ ו"אשרי האיש אשר לא הלך בדרך רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא ישב "
ועיין נא תשובתי "על צחקים ועל קפה שחור" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30702
וזה כ"כ חמור עד כיד כך שהתלמוד במסכת עבודה זרה כותב "כל המתלוצץ נופל בגיהנום" כלומר החיים שלו כאן בעולם הזה הם חיים רעים וקשים כי הוא מתייחס לדברים גדולים בציניות.
ואך תתבלב בין מושג השמחה והצחוק שלא רק שמותר אלא מצווה . ומי שהוא יישר לב הוא תמיד צוחק ושמח!! כי "אור זרוע לתדיק וליישרי לב שמחה" והחסד הגדול יותר ממצוות צדקה זה לגרום לאדם אחר לצחוק ולחייך ולהלבין את שיניו!
וההבדל בין מה שמותר למה שאסור [הוא ממש כחט השערה] ולכן ההלכה קבעה גבולות מאוד ברורים וחדים שההבדל בינהם הוא לעיתים חוט אחד של שערה ,
אתן לך דוגמא מעולם אחר לחלוטין. מעולם השחיטה !!
אם שוחטים פרה לצורך אכילת הבשר שלה אז צריך לשחוט [רוב ]של קנה ו ושט (בצוואר )
מה זה רוב[? ]
אם הפרה נשחטה 50 אחוז ועוד "כחוט השערה "אז זה נקרא רוב והפרה כשרה .אם יש חוסר במדידה של "כחוט השערה "הפרה טריפה !!דהיינו 50 אחוז פחות "כחוט של שערה "
[הרי לך שמידות ההלכה הם מדוייקות ומה שמבדיל בין כשר לטרף יכול להיות כחוט השערה.!! ]
ואם ההלכה קבעה גבולות אז אנו משתדלים לשמור על הגבולות ולא להזיז אותם בהתאם לעצת היצר הרע.
אגב,
בשביל להריץ צחוקים וליצנות בחברה צריך ללכת על המכנה המשותף בכדי להיות "באותו ראש" ואז המכנה המשותף הוא לרוב מאוד נמוך...... .
בברכה,
עוזיאל
.