מותר או אסור?

ב"ה

שלומות,

יש לשאלה זו הקשרים רבים ולא פשוטים.
במישור הבסיסי, הדבר אסור. הרי נאמר שיש להתרחק מאוד מאוד, והחזרה פעמיים על המילה מאוד מביאה לידי ביטוי את עוצמת החשש, וכן כולנו מכירים את ההנחיה שלא להרבות שיחה עם האישה.

אני מציע להבין את ההנחיה הזו בשלשה מעגלים שונים.
הראשון - מתייחס להיבט היצרי של המפגש. זהו פגש טעון שיש בו עוצמות יצריות שבזכותו העולם יגיע, אך בה בעת יש מטען נפץ מסוכן וההלכה מבקשת למנוע כשלונות אלה, שהינן חלק מטבעו של האדם.

השני- העולם הנשי בהיבט הרוחני שלו וההיבט הגברי בהיבט הרוחני שלו הם עולמות שונים. כל אחד מהם צריך מרחב התפתחותי שיאפשר להם לבנות את עולמו בחופשיות מבלי המגבלות שהטיל עליו המפגש. יתר על כן, יש במפגש המילים והמינים עוצמות, גדולות שיוצרות שיבוש במבנה האישיותי שלהם.

שלישי- יש במפגש המילים והמינים עוצמות, גדולות שיוצרות שיבוש במבנה האישיותי שלהם.


כל אלה, נכונים, עומדים וקיימים, אלא שיש לדון בהם בהתאמה לחברה בה אנו חיים היום. האם הם נכונים בחברה מעורבת, מבלי לדון ביחס אליה אלא תוך התייחסות להיותה עובדה קיימת.

ברור, שהמציאות התרבותית מציבה שאלות לא פשוטות, המגבירות את הסיכון מחד אך מסבירות את היותם של הדברים "הכרחיים" .

לפיכך, ההלכה הנוגעת להקפדה על דיני יחוד, להקפדה על נושאי השיחה, להקפדה על אוירה שאין בה קלות ראש, הינה תנאי הכרחי, חיוני, בסיסי, לקיומו של הקשר.


בברכה,

שי