שאלה
שלום רב
אני חוזרת בתשובה,
ו-2 דברים קשים לי מאוד, לא יודעת מה יותר קשה מהשני:
צניעות ומוזיקה.
צניעות - מה לעשות, אבל הצורך בלהדגיש את המיניות זה משהו שחונכתי עליו לצערי, ואני גרה בעיר מאוד "מערבית" שמאוד מפתה לחזור להתלבש כמו פעם. מה אפשר לעשות? ב"ה ה' עוזר לי מאוד ואני מבינה את החשיבות של הצניעות אבל זה לא פשוט.
מוזיקה- חלק קשה ביותר, לפני החזרה בתשובה זה היה כל עולמי. הכל הכל הכל, והייתי שומעת רק מוזיקה לועזית וסלדתי מעברית ויותר מהכל מחסידי. ב"ה בשנה האחרונה התהפכו היוצרות לחלוטין ואני שמעתי עד לאחרונה אך ורק חסידי (זה היה בהדרגה, בהתחלה עברית ולועזית אח"כ רק עברית ואח"כ רק חסידי.)
לאחרונה נזכרתי בשירים שהייתי שומעת פעם והתמלאתי געגועים עזים, זה כבר גורם לי ממש לצער גדול שאני יודעת שאסור לשמוע את השירים האלה שנכנסו לי לנשמה- אפילו אם הם ממנגנים לא כשרים. אני מבינה את החשיבות בלשמוע מוזיקה ממנגן כשר כי מי כמוני יודעת כמה המוזיקה נכנסת לנשמה ועושה בה סיבובים.
אני לא מסוגלת לחשוב על עצמי שומרת על "נקיות" במוזיקה ובשירים לטווח ארוך. זה אוויר לנשימה בשבילי.
מה אפשר לעשות?
בתודה מראש
חוזרת בתשובה מתוסכלת
תשובה
שלום לך,
אני שמח מאוד שאת מתוסכלת. יש כאלה שהתייאשו ויש כאלה שויתרו אבל את מתוסכלת, מתוסכלת כי באמץ אכפת לך, כי באמת חשוב לך. אני בטוח שיש מי שמעריך אותך על כך ובטח ובטח שעליך להעריך את עצמך על כך. אני בכל אופן מעריך.
החברה המערבית בהחלט מעמידה את המיניות כחזות הכל ואם לא הכל אז הרבה מאוד ממנה ולנו בעלי סולם ערכים אחר קשה מאוד לחיות בתוך חברה שכזאת. איך מתמודדים? נקודה ראשונה שאת העלית היא לחדד באמת את חשיבות הצניעות, ישנם מאמרים יפים רבים באינטרנט וספרים שנכתבו על כך. בנוסף לכך, כשבחרנו שלא להדגיש את המיניות בנו אנו צריכים לשאול את עצמנו אם כך מה אנו כן בוחרים להדגיש? אנו בוחרים להדגיש את הנפש, את עבודת המידות (התנהגות) ואת עולם הרוח שבאדם. אני ממליץ מאוד לנסות לראות מידותיך ומחשבותיך כמה שמייצג את מעלתך. לראות את הרצון שלך לטוב, ואני מתרשם שיש לך כזה, כמי שמעיד על מעלתך. גם יופי וגם מיניות יש בהם מעלה, אל לנו לזלזל, אך הם נקודה אחת קטנה בתוך מעלותיו הגדולות של האדם. האם הדגת מיניותך ויופיך מעיד על מעלתך? זה מה שאת שווה? לא. את שווה הרבה יותר מכך. אז בואי נדגיש את זה. הדגשת היופי והמיניות בעצמי מניבה לי כבוד מהחברה אלא שבסופו של דבר הכבוד הזה לא שווה הרבה כיוון שכשהיופי ייעלם, יעלם הכבוד גם הוא. המידות שלך, המחשבות שלך, הרצון שלך לטוב לעולם ישארו ולעולם יכבדו אותך ואם לא כלפי אדם, כלפי אלוהים בוודאי.
בנוגע למוסיקה- אכן יש עניין רוחני לשמוע יצירה מוסיקלית של אדם כשר אך ישנו קושי לאבחן ולקבוע מי הוא אדם כשר. אני מכיר יהודים עם חליפה ומגבעת שאין לבם שום קשר לכשרות. ישנם שחיצונית הם נראים צדיקים אולם כשמכירים אותם מבינים שמדובר ברשעים של ממש. מנגד, ישנם אנשים צדיקים (ולפחות בכל הנוגע למצוות שבין אדם לחברו) וערכיים מאוד שאינם חובשים כיפה. כיצד נקבע מיהו הכשר? מיהו הטהור? בגלל בעיה זו אני ממליץ לעבור משפיטת הזמר עצמו אל שפיטת התוכן של השיר והצורה בה שר. אם התוכן אינו ראוי, או אם הזמר או הזמרת שרים אותו באופן שאינו ראוי אזי אין לשמוע אותו. יש שאומרים כי יש מעלה להאזנה לשירים בשפה העברית אולם לא כולם סוברים כך. ישנם שירים מרוממי נפש ואף שירים חסידיים בשפה האנגלית. האם רק בשל השפה נאסר להאזין להם? אני אישית חושב שלא אך יש שסברו שאכן אין להאזין להם.
אני חש צורך להבהיר נקודה חשובה ואולי הכי חשובה בתשובתי- הרבה פעמים אנו נתקלים בקשיים הן בחיינו כאנשים דתיים והן בחיינו ככל האדם. עם קשיים ניתן להתמודד אך התמודדות אין משמעה ביטול הקושי וסילוקו. את המציאות הקב"ה מכתיב אך אנו קובעים כיצד להתנהל בתוכה מכוח הבחירה החופשית שהעניק לנו. התמודדות פרישה לחיות בצילו של הקושי, איתו יחד. הקושי יוצר בנו תחושה של רצון לברוח, להתרחק מהחיים ולפעמים אף קנאה בחיים של אחרים, אחרים שקל להם יותר משקל לנו. לא רק שלא קיימים חיים ללא קושי הרי שהקושי הוא הזמנה, הוא דורש מאיתנו ליצר כוחות שסתם כך רדומים בנו. הקושי חוץ מלהקשות מוכיח עד כמה אנחנו חזקים, עד כמה למרות שהחיים לכאורה אומרים לנו אחרת, לרצון שלנו ולבחירה שלנו יש כוח. רק בגלל הקושי אנחנו מבינים עד כמה חשובים לנו החיים, כמה חשובים לנו אותם המקומות שהקושי מתקיים בהם. עד כמה אנחנו מוכנים להתאמץ ולהילחם לטובת אותם הדברים ולטובת עצמנו.
אני לא מנסה לשכנע אותך שהקושי אינו קושי ושאם רק תרצי תתגברי עליו. ממש לא. לפעמים גם אם נרצה מאוד הקושי ימשיך ללוות אותנו ולפעמים עד סוף חיינו. הקושי הוא אמיתי והוא מכאיב. אך קושי אסור שיגרום לנו להפסיק ולוותר, הקושי אמור לגרום לנו להתאמץ וגם כשאנו נופלים עולמנו לא חרב. לפעמים כמו הקושי דווקא הנפילה היא חלק מעבודת ה'. לפעמים דווקא מתוך צער הנפילה מתעורר בנו הכוח ומתעוררת האמונה. לפעמים דווקא בגלל הקושי והנפילה מתעורר בנו הרצון להתפלל אל בורא העולם ולבקש את חיבוקו. לא צריך לחפש קשיים ובטח שלא נפילות אך כשהם מופיעים אין לאבד תקווה.
את מצביעה על הקושי כמי שהתחנכה אחרת ועל כך אמרו חז"ל: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". העמידה הזאת, מול הקושי היא עמידה שלא כולם מסוגלים אליה. צדיקים שנולדו לבית שומר תורה ומצוות לא תמיד יוכלו להתמודד ולעמוד מול מה שאת עומדת ועל כך תבואי על שכרך. מעמדך הוא רבה מעל אותן צדיקים, הם לא עמדו היכן שאת עומדת ולעולם לא יעמדו. במקום שהם היו מתיישבים, במקום שהם היו נופלים, במקום שהם מתייאשים- את נשארת לעמוד. אבל גם כשאת נשארת לעמוד ולהתמודד תבטחי בה'. אל תפחדי ואל תדאגי. יש מי שעומד לצידך, בתוכך ומעליך. הוא רואה את הקושי, את המאמץ והניסיון וכולי תפילה שהוא יודע להעריך.
כשחרב המקדש ושועלים הסתובבו בקודש הקודשים חכמים בכו ורק רבי עקיבא צחק. על שאלתם מדוע הוא צחק ענה כי הוא רואה את בית המקדש שעתיד להיבנות. לפעמים צריך גם לדעת לצחוק על המציאות, להתרומם מעליה ולראות את הדברים הטובים שיש בך ושאת עושה, לראות בתי המקדש שאת בונה יומיום. לפעמים צריך פשוט לצחוק.
מקווה שעזרתי ולו לפחות נתתי כיוון.
הרבה בהצלחה!
נטעאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם