מוות

שלום

אני משתתף בכאבך, שד' ינחם אותך.

ישנן דעות שונות ביחס לנשמה, האם היא רואה ושומעת או לא, בגמרא. אך גם אם כן, זה כלל לא כפשוטו אלא זו ראיה מיוחדת שאיננו מבינים מהי.
אך ודאי ד' רואה אותך, ומשגיח עליך כעל ביתו.

החרטות שלך מראות כמה את אוהבת את אביך, וודאי שאהבה זו היא זכות גדולה עבורו, שביתו ממשיכה בדרכו.

הקב"ה ברא מידה חשובה בעולם, ושמה שיכחה. ד' רוצה שנשכח מעט חלק מהדברים שקרו לנו, שנתגבר עליהם ונעבור הלאה.
חיבוק הוא דבר חשוב, אבל העיקר הוא אהבתך את אביך, וכיוון שאהבת אותו הוא ודאי חש את זה וזה העיקר.

המשיכי באהבת אביך וזכרי אותו, קחי את השבר והעזרי בו להתרומם גבוה יותר, להתחזק באמונה ובמצוות, ולא להרבות באבל ודכאון.

בהצלחה