שאלה
שלום כבוד הרב, חודש הבא ימלאו לי 30 חורפים, אני בתשובה כמעט 6 שנים, בעלי אברך ואין לנו ילדים, בגלל הקושי וטיפולי הפוריות קשה לי להרים את עצמי נפשית ופיזית ואני מרגישה שאני הולכת ומדרדרת בחיים. מאז שהבנתי שעניין הפוריות הקשה ונטילת הורמונים בכמויות אני לא מצליחה להחזיק מעמד בעבודות(כרגע אני נציגת שירות של מים וארנונה) ואני מרגישה שלהגשים את עצמי בתור אדם - חלום רחוק..... המצב שלנו הכלכלי מתחיל להיות לוחץ מתמיד..... אני רואה אנשים שגדלתי איתם שהכל זורם להם, משפחה ילדים עבודה השכלה.... ולי אין שום דבר מאלה פרט לזכות להיות נשואה לאברך ואני לא מבינה? ה' מעניש אותי? הם זה תיקון כי הייתי כ"כ נוראה בגלגול הקודם? או שאני נענשת על עברי? בהתחלה הייתי מתפללת המון אבל עכשיו כבר אין לי כוחות כי אני לא חושבת כבר שמישהו מקשיב לי אלא רק שומע אותי... אין ספק שכל זה משפיע על חיי הנישואין שלי... אני יודעת שאני לא הבנאדם הכי מלאך בעולם אבל אני לא מבינה היכן חטאתי אני מנסה לשמוח אבל במצבי זה כמעט בלתי אפשרי, אני רוצה ילדים - לא הולך... רוצה עבודה נורמלית- לא הולך... השכלה אין... כלום לא זז... מה עושים?
תשובה
שלום לך.
אינני מבין מדוע הפניהה נמצאת ב"תא הדואר" שלי. נדמה לי שכבר עניתי על פניה זו...
קשיים יש להרבה אנשים בעולם.
לא סתם נכתב ספר "איוב" ונכנס לתנ"ך. ספר איוב עוסק באדם הקב"ה מגדירו אותו כ"תם וישר וירא אלוקים וסר מרע", ובכל זאת, איוב מתחיל לסבול מצרות נוראות ואיומות, שאינני מאחל לאף אחד אף אחד: בניו ובנותיו מתים, רכושו הולך ואבד, ומחלת שחין תוקפת אותו והוא יושב בתוך אפר ומגרד את פצעיו...
תנסי לחשוב במצב בו את נמצאת, מה הקב"ה רוצה שתעשי, ותנסי לעשות זאת. זה שאין לך ילדים- זה מאת ה'. אולי תפסיקי את טיפולי הפוריות אם הם קשים לך, ותגידי לקב"ה: "אני ניסיתי הרבה, ושילמתי מחיר כבד על נסיון להביא ילדים לעולם. אתה לא רוצה- אז לא אכריח אותך. אני אהיה טובה בכל מה שאני יכולה..."
ר' נחמן מברסלב אמר שלא נכון להכריח את הקב"ה למלא את רצוננו, זה כמו לגזול את הקב"ה.
ולגבי הנישואין: במדרש "שיר השירים רבא" מופיע הסיפור הבא:
אמר רבי אידי:
מעשה באשה אחת בצידן, ששהתה עשר שנים עם בעלה, ולא ילדה. באו לרבי שמעון בן יוחאי, בקשו להפרד זה מזו.
אמר להם: חייכם! כשם שנישאתם זה לזו במאכל ומשתה, כך תיפרדו במאכל ומשתה.
הלכו בדרכיו, ועשו לעצמן יום טוב, ועשו סעודה גדולה, והשקתה אותו הרבה יין. כיון ששתה הרבה יין, אמר לה: בתי, ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית, וטלי אותו, ולכי לבית אביך.
מה עשתה היא?
לאחר שישן, רמזה לעבדיה ולשפחותיה, ואמרה להם: שאוהו במטה, וקחו אותו, והוליכוהו לבית אבא.
בחצי הלילה ננער משנתו.
כיון שפגה השפעת היין, אמר לה: בתי, היכן אני?
אמרה לו: בבית אבא שלי.
אמר לה: מה לי לבית אביך?
אמרה לו: ולא כך אמרת לי בערב: כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך...
הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי.
עמד והתפלל עליהם,
ונפקדו.
אני חושב שניתן ללמוד מסיפור זה, שיש ערך לזוגיות בפני עצמה, ולא רק להבאת ילדים לעולם.
הקדישו זמן ותשומת לב זה לזו וזו לזה, תעשו ביחד דברים טובים, תאפשרו לכל אחד מכם לעשות דברים טובים בפני עצמו. במקום העבודה שלך תשתדלי להיות נחמדה לאנשים, שכל אחד שחוזר הביתה יאמר לעצמו ולקרובים אליו: הייתי במשרד ...., איזה יחס קיבלתי! איזו איכפתיות! איזה מאור פנים! ובכך תקיימי את הדרכת חכמינו זכרונם לברכה: "ואהבת את ה' אלוקיך"- אל תקרא "ואהבת" אלא "ואיהבת": שתגרמי לאחרים לאהוב את הקב"ה, כשיראו את ההתנהגות שלך, שאת, כאוהבת ה', ועובדת ה', מתנהגת כל כך יפה לכולם- וכולם יבינו שזה רק בגלל שאת אוהבת ה'...
אני מאחל לך שסיפורך יתפתח כמו שהסתיים סיפורו של איוב: ה' נתן לו "שבענה בנים ושבענה בנות" והרבה הרבה ברכה והצלחה ונחת...