שאלה
שלום כבוד הרב ,אני בת ....,חזרתי לקשר שהיה בעבר ולא הצליח משום שאני לא הצלחתי להרגיש אל אותו בחור רגש חתכנו ואז ראיתי אותו שוב והרגשתי צורך בלתי מובן לחזור אליו ,הבחור בהתחלה חשש ולא שש לדבר ,לאחר כמה פגישות מאופקות חזרנו להיות ביחד ,במהלך הקשר חשתי רצון לא מוסבר להיות במחיצתו וזה לא אהבה.תחילה הכרתי אותו, אדם חוזר בתשובה ,מקבל כל אחד עם מידות טובות והרגשתי שנורא אהב אותי בפעם השנייה הוא נעשה יותר קשה ,התחזק מבחינה דתית לכיוון החרדי השקפותיו חרדיות ומביע רצון ללמוד כל היום ושהאישה תפרנס בפועל אני רואה שמחפש עבודה ..הוא בחור בעל מידות ויש לי ביטחון איתו,נותן לי תחושת רוגע של "הכל תחת שליטה"ולכל דבר יש פיתרון ואם לא הולך ,לטובה..הבעייה שלי איתו :
1.מבחינה רגשית לא כמו שרגילה עם בחורים ,אין לבלוב ורגש כיפי של ביחד אין לי תחושת זוגיות.יכול להיות כי לא מהבחורים שמפנקים ,בכלל לא יצאנו .תמיד הכל היה יבש,וגם בחור שקט לא מרבה לדבר לפעמים נורא משעמם אותי..אבל תמיד אני הולכת עם הטיפפוסים הלא דברניים במיוחד
אך במהלך הקשר השני שראינו שאנחנו מתווכחים על כל מיני אי הבנות ורצינו לחתוך נורא פחדתי מזה ועשיתי הכל כדי שזה לא יקרה ,יש לציין שלפניו עברתי משבר פרידה מאדם שנורא אהבתי ..יכול להיות שזה קשור הפחד שוב לאבד .
2.שכלית הוא מבין אותי ,מקבל אותי בכל המצבים ,נורא בטוח לי לידו מרגישה בנוח ,הוא בעל מידות טובות יש בו רגישות לסבובב ,וחושב קודם על האחר.אך יש בו רגישות יתר,כל הזמן הוא נפגע ..כל מילה צריך להיזהר ,למרות שיש אמת בדברים שנפגע בהם,הוא יודע להרגיש את האחר .למשל אתמול דיברנו תכלס על החלטה של להתחתן ,הוא ראה במבט שאני לא כ"כ רוצה ,שמשהו כבה וחזר לנקודת ההתחלה,וקיבלתי ברכה מרב שמכיר את שנינו ,אך זה הפך אותי לגמרי החזיר אותי למצב הראשון ההתחלתי כשדחיתי את הבחור בעבר ,דווקא עכשיו שנושקים להחלטה הגורלית .אמי מאד אוהבת ומעריכה את הבחור ומכוונת אותי שיצליח ,אבי ושאר אחיותי ותאמת גם אני לא מקבלות את העניין שאשה צריכה לפרנס את הבעל ושכל העול מונח על כתפיה של האשה .אך מפחדת לחתוך .הרי בסך הכל הוא רוצה דרך של תורה וזה מבורך ..אך השיקול הזה גם מבחינה רגשית אצלי.לא מצליחה לארגן את המחשבה ..יש לציין שבמהלך הקשר למרות שרציתי את הנוכחות שלו ,הדברים המשותפים שלנו כזוג ביחד מועטים,לא הרבנו לצא
תשובה
שלום וברכה
ולוואי ויכולתי לעזור לך.
ביסודו של דבר, אלה החיים שלך, וזו ההכרעה שלך. אסור לי לקבל אותה במקומך, גם בשל העובדה שאין לי את היכולת לעשות זאת, וגם בשל העובדה שמי שישלם את המחיר על ההכרעה הזו אם חס ושלום לא תהיה נכונה - לא יהיה אני אלא את. כמובן שיש להציג גם את הצד השני, ומי שתיהנה מהתמורה אם הסיוע שאתן תהיי את, והלוואי וידעתי כיצד לעשות זאת בוודאות.
ברם, אנסה לפתוח בפנייך את מה שאת עצמך כתבת, ולקרוא בין השורות של דברייך. זה יהיה מעין עזרה ראשונה, אולם את תהיי זאת שתצטרכי לגזור ממה שאני כותב את מה שרלוונטי לגבי חייך שלך.
א. את מתארת הימשכות ולא אהבה. זה לגיטימי, ובהחלט יכול להיות. הדבר הראוי לעשות אפוא הוא להיפגש עם עצמך, ולשאול את עצמך הן על עצמך: האם את יודעת להתאהב וחולמת על כך, וכן האם את מסוגלת לוותר על החלום שלך ולחיות בדרך זו עם הבחור. אין בכך חוקים, והדבר מאוד שונה מאדם לאדם.
ב. ההתחזקות לכיוון החרדי אינה צריכה להטריד אותך מהכיוון האידיאולוגי. מותר לאדם להיות חרדי, ויש כמובן צדדים מסוימים בחרדיות שהם טובים יותר מדרכים אחרות. אולם היא כן צריכה להטריד אותך מכיוון סגנון החיים והחיבור לחיים. בדרך כלל חזרה בתשובה לכיוון חרדי קשורה גם בהתייחסות מסוגית מעוז החיים, מהחיבור לתרבות ואומנות, מחיי זוגיות במובן המחזר של המילה וכדו'. לא זו בלבד, אלא שאפשר שיש בה ניצול: אני אלמד ואת תעבדי. אני מבקש להדגיש כי לא תמיד זה ניצול, ובנות חרדיות רבות חולמות על מציאות כזו, וזה אצלן לכתחילה. לאמור: אם הדבר מתאים לך – טוב, אך אם לא – אל תיכנסי להרפתקה עם חוזר בתשובה לכיוון החרדי בשל הנימוקים האלה.
ג. מותר להתווכח. אולם השאלה היא האם אתם שותפים בחיים. אם כן – זה נפלא. אם לא – שוב את צריכה לשוב אל עצמך, ולשאול את עצמך האם זה מה שאת רוצה בו.
ד. נראה מדברייך שהבחור הוא משענת נפלאה, יציב, אחראי,וכדו' ומצד שני קשה. קשה לך. זו ההכרעה שעומדת בפנייך.
ה. מה אני מציע לעשות ? אני מציע להביא את עצמך בפניו. לומר מה החלומות שלך, מה את היית רוצה בקשר, בפרנסה, בחיים הזוגיים, בחינוך הילדים וכדו' – ולראות. אם אין מקום בליבו לחלומות שלך ולרצונות שלך – את צריכה להחליט האם בשל גילך ובשל מצבך וניסיונך את מוכנה בכל זאת לחיות עימו; אם הוא יודע לפנות חלל בתוך עולמו גם בשבילך – זה מבוא מצוין, שבדרך כלל מבשר טובות. נסי ללכת בדרך זו, ואז תוכלי ללמוד הן על עצמך והן על הזוגיות הצפויה לכם טוב יותר.
כל טוב והרבה שמחה