שאלה
שלום עליכם! יש לי שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן, והי'יתי שמחה לקבל עליה תשובה.
בגלל כל המצב הנורא שקורה לנו בארץ בימינו, יש לי כמה בעיות ביני לבין עצמי.
אני מאמינה בקב"ה שאלה חבלי משיח, אך בכל זאת קשה לי לא להתי'יאש במצבים מסוי'ימים מכל הצרות שלנו (בין אם אלה חלוקת ירושלים, איומים למיניהם, המצב הגלובלי הסביבתי ועוד). זה מאד קשה לי, והייתי רוצה שתתנו לי כמה עצות איך לחזק את האמונה שלי בקב"ה בעניין הזה, איך להתחזק.
דבר שני, בוער לי נורא העניין הזה, המצב. ואני לא מוצאת מענה מעשי, פרקטי או בכל תחום. מנטלי וכו', של לחזק בנו את זה. אני מרגישה שאני חי'ה בכמו מן בועה שלא מבעירים אותנו מבפנים מספיק לגבי המצב. אנחנו במקרים מסוי'ימים באולפנה מרגישות שהצרות הכי גדולות שלנו זה לימודים, מה שבכלל לא אמור לקרות. אני לא מרגישה מסירות נפש, ועצוב לי בגלל זה. מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק טוב. הייתי רוצה כמה עצות גם מעשיות. ובקשר לזה, מה אוכל לעשות למען עם ישראל? אני מרגישה חסרת אונים ומעש. הייתי רוצה לפעול, ואני לא יודעת במה להתחיל.
תודה רבה מראש. ושנזכה למשיח במהרה בעז|ה
תשובה
שלום רב
אני יכול להזדהות מאוד עם ההרגשה שלך. אנחנו חיים במציאות לא פשוטה, שממשלה שאנו רוצים לתת לה את הסמכויות כמעט כמו של מלך ישראל כפי שמצווה אותנו התורה, עושה דברים שהפוכים לחלוטין לאיך שאנחנו מבינים את דבריה. אנחנו מבינים שהיא מצווה אותנו לאחוז בכל חלק בארץ ישראל* אנחנו יודעים שהיא מצווה אותנו על מורא המקדש* אנחנו מתפללים כל יום "ותחזינה עינינו בשובך לציון" ועכשיו רוצים לקרוע לנו חלקים מירושלים.
אבל השאלה היא מה עושים עכשיו. האם מתייחסים למצב זה כאל גזירה משמים? לענ"ד התשובה היא לא, בשל העובדה שאנו מצווים לעשות הכל כדי לעבוד את ה' ולהשתדל ככל יכולותינו לממש את רצונו.
אנו צריכים להמשיך לפעול בדרכנו שלנו למען המטרות שאנו מאמינים בהם. למחות נגד העוולות הציבוריות ונגד הכוונות המדיניות של הממשלה. לפעול בעצמינו בדרך אל הגאולה. לתקן את העולם ככל יכולותינו.
באופן כזה, כשאנו יודעים שמצד אחד הקב"ה הוא זה שמוליך את כל התהליכים שקורים לנגד עינינו, ומן הצד השני אנו יכולים לעמוד מולו ולומר לו שאנו נקיים כי פעלנו כפי שהבנו שהוא מצפה מאיתנו, נוכל להתמודד עם הקשיים.
לפעמים אדם שוקע בתוך מעגל החיים של עצמו ולפעמים מתנתק קצת מהחברה בה הוא חי. המטרה היא ליצור את האיזון הנכון בין התחומים. אסור מצד אחד להפקיר את הנושא הלאומי, ואסור מן העבר השני להפקיר את העתיד האישי. וכך אנו חייבים לפעול, תוך אחיזה ככל יכולתינו בשני הדגלים.
השאלה שלי אלייך היא, מי אמר שהמעשים שהכי חשוב לעשות נוגעים ל"מצב"? כדי להביא את הגאולה ואת המשיח, כפי שאת כותבת בחתימתך, יש צורך להבין איך מגיעים אל הגאולה. והדרך לכך היא, לפי מה שלימדו אותנו הנביאים, ע"י המוסר, הצדק והחסד. אם נפעל במקביל לפעילות החשובה בנושאי ארץ ישראל, גם בנושאים של צדק חברתי, דאגה לדל, אז באמת נזכה לקיים את הפסוק "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה". ההתנדבות שאת בטח עושה בתנועת הנוער או באולפנה גם הם חלק בלתי נפרד מהגאולה.
ע"י הדגשת החשיבות העצומה של המשפט והצדקה נזכה לראות בבניין שלם.
אריאל
(המשיב אינו רב)